עסקים שקורסים והפסדי ענק בהכנסות: "הגענו למצב שלא רואים את האופק"

מלחמה ללא הפסקה: הצפון בוער כבר תקופה ממושכת, וההשפעה על עסקים ועל מפעלים הופכת להיות דרמטית יותר ויותר. בעלי העסקים הקרובים לגבול בצפון הארץ מספרים על העבודה תחת אש ועל הירידה בהכנסות.

חיים קמין, מנכ"ל מפעל "גליל קירור" של החברה לפיתוח הגליל באזור התעשייה קריית שמונה, סיפר ל"ישראל היום" כי "בית הקירור שלנו מתמחה בקירור מבוקר של פירות כמו תפוחים, אגסים וקיווי ופירות קיץ. הרבעון האחרון בשנה הוא תמיד יותר חזק, והשנה בגלל המצב חלה ירידה של 55% בהכנסות. זאת משום שהחקלאים לא מצליחים לקטוף ומשום שגידולי הפרי נפגעו באופן משמעותי בעקבות המלחמה. אנחנו לא הפסקנו לעבוד לרגע משום שזו עבודה חיונית. יש לנו 20 עובדים וכולם ממשיכים להגיע.

"בכל יום יש אצלנו תרחישים של שתיים או שלוש אזעקות וגם נפילות. אנחנו בהחלט זהירים ויש לנו בשטח שלושה ממ"דים. באירוע של אזעקה, אם אתה לא נמצא בטווח של 15 מטר מהממ"ד - אתה לא תספיק להגיע. בשבועיים האחרונים היתה החמרה, וכל העשן שהיה השבוע היה באזור שלנו. למזלנו לא היה נזק".

באשר להשפעות על המצב הכלכלי, הוא מספר: "יש לנו לקוח אסטרטגי כמו 'פרי גליל', שסוגר את המפעל. אנחנו לא יודעים לאן הדברים הולכים. הגענו למצב שלא רואים את האופק, ואנחנו מצפים שיהיו פתרונות כאן ועכשיו למצב הכלכלי ולתיירות. אם לא יהיו תמריצים כלכליים מבחינת מיסוי והשקעות, אני לא יודע מה יהיה פה".

"המסעדה משותקת"

באשר לפיצויים, קמין אומר: "עד עכשיו היינו בתהליך של בחירת מסלול. ככל הנראה אנחנו נקבל פיצוי שאנחנו חושבים שהוא ראוי לפי מה שהגשנו. עדיין לא קיבלנו את הכסף".

יעל רגב, מבעלי מסעדת מושבוצ במושב רמות, משק חקלאי במעלה גמלא ואטליז בקצרין, מספרת כי "כל אירוע ביטחוני משפיע באופן מיידי על המסעדה, היות שזה עסק שהכי רגיש לאירועים כאלה, בטח מסעדה שמתבססת על תיירות, שזה מה שאנחנו עושים. השבוע חווינו את היום החלש ביותר בתולדות המסעדה, שכבר קיימת 16 שנה. יש לזה משמעות גם מבחינת המשק החקלאי שמגדל עבורנו. זה לא רק שלא באים לקוחות, אלא יש לנו תוצרת שהולכת לפח ושקשה לשווק אותה".

מעבר להשלכות הכלכליות, רגב מתמודדת עם העובדה שבעלה ארז מגויס מ־7 באוקטובר. לדבריה, "אני לבד שמונה חודשים. הוא חזר בפעם הראשונה אחרי שלושה חודשים וחצי. עם כל המצב, יש גם את האתגר הזה".