הממונה על התקציבים: "להגדלת תקציב הביטחון יהיו השלכות דרמטיות על חיינו"

בכירי משרד האוצר שהשתתפו היום (שלישי), בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסו להשלכות הכלכליות הכבדות של מלחמת חרבות ברזל ואירועי השבעה באוקטובר על מדינת ישראל במאקרו ובפרט במיקרו, על היום-יום הכלכלי של אזרחי המדינה.

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, התייחס לחשיבות השוויון בנטל על כל המגזרים. לדבריו, "אירועי השבעה באוקטובר לא הותירו מקום לספק שמדינת ישראל חייבת צבא גדול וחזק. התוצאה - נידרש לעוד לוחמים, עוד חיילים, על מנת להגן על המדינה ואזרחיה. מובן מאליו כי אם לא תוגדל מכסת חיילי החובה, הנטל הכלכלי על מדינת ישראל ובפרט על חיילי המילואים יהיה עצום. במציאות מורכבת כזו אין ספק כי יש הכרח כלכלי להשתתפות כלל האוכלוסייה וכלל המגזרים ולשאת בנטל".

"מדובר בסוגייה ערכית חברתית מדרגה ראשונה. אני לא צריך ללמד על חשיבות לימוד התורה אני מאמין בכך באופן אישי, אולם יחד עם זאת ואולי דווקא בשל זאת, אני רואה בשירות ערך ראשון במעלה ואני מצפה שכך יראו זאת כל אחינו במדינת ישראל. על מנת שכל אחד יוכל לשמר את אורח החיים. גם הצבא יידרש למצוא פתרונות על מנת שכל אחד יוכל להתגייס ולשרת את המדינה, אבל אני מדגיש אין בכך פטור לאיש ממצוות ההגנה על הארץ".

הממונה על התקציבים: "כמה עוד נוכל לקחת מבלי לשבור את העץ?"

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר התייחס להשלכות השבעה באוקטובר: "כמו בכל משבר בעבר, התגובה המיידית שלנו אחרי ה-7 באוקטובר הייתה לגשת לעץ שלנו ולקחת ממנו מה שאנו צריכים. כשהיינו צריכים כסף כדי לממן את עלויות הלחימה הרבות ביטלנו את סבסוד הדלק, קיצצנו בהוצאות המשרדים והחלטנו להעלות את המע"מ. כשהיו חסרים חיילים כדי למלא את השורות הצענו להאריך את שירות החובה ובינתיים גייסנו את אנשי המילואים לחודשים ארוכים של שירות הרחק ממשפחתם ומעבודתם. אבל כעת, לאחר מעל שבעה חודשי לחימה ובמבט צופה פני עתיד, אנו עומדים בפני דילמה קשה".

גרדוס המשיך ופירט: "הצורך להגדיל את חלקן של הוצאות הביטחון מהתוצר בשנים הקרובות הוא שינוי מגמה ארוכת שנים. אותה מגמה שנמשכה קרוב ל-40 שנים אפשרה למשק להקל את הנטל הכלכלי על האזרחים והעסקים ולהפנות משאבים יקרים להשקעה. השקעה זאת היא שבמידה רבה הביאה אותנו להיות אותה מדינה מתקדמת ומשגשגת. כעת, ייתכן ואין ברירה אלא לשנות את המגמה. אך לשינוי הזה יהיו השלכות דרמטיות על איכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו".

"אך השאלה היותר קשה שיש לשאול את עצמנו היא לא איך להוציא את הכסף, אלא כמה כסף ניתן להוציא? כמה עוד נוכל לקחת מבלי לשבור את העץ? מבלי שיישאר רק גזע כרות? הפתרון חייב לבוא מאותם 50 אחוז שהם מיעוט, אבל עוד כמה שנים יהיו רוב. אנחנו זקוקים לעוד שיישאו בנטל הביטחוני ובנטל הכלכלי, ומכאן מגיעה החשיבות בשילוב החברה החרדית והערבית. אני לא יודע אם נצליח לשלב ערבים בשירות לאומי או לפתור את בעיית הפשיעה. אבל כמו במלחמה, גם בכלכלה - יחד, אבל כולם ביחד, ננצח", כך גרדוס.

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג׳מן: ״לצערי הרב, נתוני הסקר לא יפתיעו איש. ידוע לכול שהצרה הצרורה של העסקים בישראל היא עודף בירוקרטיה וזה הרסני לעסקים בישראל. אנחנו, אזרחי המדינה, פטריוטים לא פחות מכל אחד אחר בשולחן הממשלה. אנחנו מבינים כי מדובר בזמנים מאתגרים - אם תשתפו אותנו בגיבוש התוכנית של 'היום שאחרי', תשביחו את תהליך קבלת ההחלטות והתוצאה תהיה יותר צמיחה ויותר הכנסות למדינה. אני מתחייב לייצג בנחישות את המגזר העסקי".