"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

S&P בסקירה פסימית על ישראל: "סיכונים גבוהים" עקב ההסלמה, צווי האג והיחסים עם ארה"ב

בחברה לא מתרשמים מנתוני הצמיחה החזקים שנרשמו ברבעון הראשון של 2024, וחוזים צמיחה נמוכה מהקונצנזוס • סוגיות הפנים הפוליטיות של ישראל צוינו אף הן בסקירה • "הנוף הפוליטי הפנימי נותר לא ברור, לאחר איום יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, לעזוב את קבינט המלחמה"

,עודכן
0השמעה
רה"מ נתניהו והשרים גנץ וגלנט (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

לאחר שלפני חודשהורידה את דירוג האשראי של ישראלויממה לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, חברת הדירוג S&P הוציאה הבוקר (שלישי), סקירה מיוחדת המשדרת נימה פסימית באשר ליכולת של ישראל להתאושש במהרה ממלחמת חרבות ברזל.

ערך מוסף | סוניה גורודיסקי מארחת את נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג

"ההתאוששות הכלכלית של ישראל תהיה איטית יותר מהריבאונדים בעבר", מסבירה חברת דירוג האשראי בסקירה, וזאת "למרות ההתאוששות והצמיחה ברבעון הראשון של השנה".

בחברה מזהירים כי דירוג האשראי של ישראל נותר "בסכנה", כשהם מונים חלק מהסיבות: "ההידרדרות ביחסים" עם ארה"ב; בקשת התובע בבית הדין הבינלאומילהוציא צווי מעצר בגין פשעי מלחמה נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט; וכן את האיום של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ לפרוש מהממשלה.

חברת דירוג האשראי S&P,צילום: רויטרס

בחברה לא מתרשמים מנתוני הצמיחה החזקים שנרשמו ברבעון הראשון של 2024 וכותבים כי "התחזית שלנו מתחת לקונצנזוס כי הצמיחה הכלכלית הריאלית של ישראל תהיה 0.5% בשנת 2024 כולה, ותואץ ל-5% בשנת 2025 ככל שהמצב הגיאופוליטי יתייצב ופעילות הייצוא והשקעות תתאושש".

נזכיר גם כי תחזית S&P הקודמת, לקראת הרבעון הראשון צפתה צמיחה שהייתה נמוכה מהמספרים שנרשמו בפועל – 3% לעומת 3.3% קצב צמיחה שנתי שפורסם על ידי הלמ"ס ביום חמישי האחרון.

בסקירת S&P נכתב: "אנו רואים שהסיכונים לדירוג האשראי של ישראל נותרו גבוהים. בנוסף לאפשרות של הסלמה - למשל במקרה אירועי עימות ישיר עם איראן או סכסוך מתמשך וישיר יותר עם חיזבאללה בצפון ישראל - אנו רואים גם בהידרדרות היחסים בין ישראל ובעלות בריתה הקרובות ביותר סיכון שעלול לפגוע בהתאוששות הכלכלית של ישראל ובאמון המשקיעים".

ביידן. יחסי ישראל ארה"ב משליכים על החוזק הכלכלי,צילום: רויטרס

בחברה מזכירים כי "ב-20 במאי הודיע התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי על הגשת בקשות בגין צווי מעצר נגד חמישה אנשים, בהם ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, בעקבות המצב ברשות הפלסטינית". בחברה גם ציינו את סוגיות הפנים הפוליטיות בישראל כסיבה שמעודדת את אי הוודאות. "הנוף הפוליטי הפנימי נותר לא ברור, לאחר איום יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, לעזוב את קבינט המלחמה אלא אם כן ראש הממשלה בנימין נתניהו יחשוף תוכנית ברורה לאחר המלחמה לעזה", נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר