זה תחום הייצוא המפתיע שייפגע באופן הקשה ביותר כתוצאה מהחרם הטורקי

שבוע חלף מאז ההודעה של טורקיה על החרפת החרם, ונראה כי למקבלי ההחלטות לא דחוף לגבש צעדים חריפים נגד טורקיה על אף החששות שמדינות נוספות עלולות "לחקות" את ארדואן.

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אומר בשיחה עם "ישראל היום": "אנחנו עדיין מצפים שממשלת ישראל תגיב בחומרה על החלטת ארדואן, לא רק כדי ללמד לקח את המשטר הטורקי, אלא בעיקר כדי שאחרים יראו שמדיניות ישראל היא לא רופסת, אלא להפך, ושכל מי שיחשוב לחקות את ארדואן יחשוב פעמיים. אם לא נעשה כלום, לארדואן יהיו חקיינים".

תומר, נזכיר, כבר הציע בעבר הטלת מכסי מגן בגובה של 100% על כל היבוא מטורקיה לשלוש שנים כדי שגם אם ארדואן יחזור מהחלטתו, עדיין ירגיש את השפעת התגובה הישראלית לצעד שעשה.

נציין כי המסחר בין טורקיה לישראל מאוד חשוב לשלטונו של ארדואן, שכן ישראל היא בין שותפות הסחר המרכזיות שלה - "פר קפיטה ישראל" רכשה הרבה יותר מארה"ב ומאירופה, שכבר מזמן הטילו על טורקיה מכסי מגן. טורקיה, יש לומר, יודעת לייצר בזול בין היתר בשל תנאי העסקה ירודים של עובדים, אי שמירה על איכות הסביבה, ועוד.

לפי גורמים שונים בענפי היצוא והיבוא, נראה כי לפחות בשלב הזה השפעת החרם על המסחר עם טורקיה היא שולית, גם כי עבר שבוע בלבד וגם בשל הדרכים העקיפות שנמצאו.

לפי גורמים בענף, היבואנים הישראלים מצאו פתרונות, או אם תרצו "קומבינות", שמאפשרים את המשך קבלת הסחורות מטורקיה דרך מדינות אחרות, כגון יוון. עם זאת, לא מדובר על אסטרטגיה שיכולה להתקיים לאורך זמן, מדובר על יבוא בדרך יקרה יותר, ישנם גם מתווכים שגוזרים קופון. אבל זאת בינתיים הדרך לשחרר סחורה שכבר שילמו עליה, וקשה להאמין שיש יבואנים שישלמו על סחורה חדשה מטורקיה.

גורמים מדיניים מודעים לתופעה החדשה ואומרים כי אין דרך לאכוף זאת, היות שהמוצרים מגיעים ממדינות אחרות והמדבקות של מדינת היעד משתנות בהתאם.

בעוד שרבות נכתב על הפגיעה שצפויה להיגרם לענף היבוא הישראלי כתוצאה מהחרפת החרם הטורקי, נושא הפגיעה ביצוא הישראלי לטורקיה, שכולל ברובו סחורות (כימיקלים, גומי, פלסטיק ומתכות), עובר מתחת לרדאר, כאשר גם היצואנים מחפשים פתרונות עקיפים - בראשם יצוא דרך מדינות אחרות.

לפי משרד הכלכלה, סך היצוא של ישראל לטורקיה אמנם ירד משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין הסתכם בשנת 2023 בהיקף לא מבוטל של כ־1.6 מיליארד שקלים. לדברי תומר, "החלטת ארדואן היא בהחלט בעיה ליצואנים, לכן אנחנו מקיימים שיח עם משרד הכלכלה כדי לבנות תוכנית שתעזור ליצואנים לטורקיה לכפר על היצוא לשם.

"עם זאת, יש מעט מאוד יצואנים ישראלים שמייצאים רק לטורקיה. אז אם ייפגע לך 10% זה כואב, אבל אפשר לראות איך ניתן למצוא שווקים אלטרנטיביים".

במכון היצוא הישראלי משדרים אופטימיות. לשאלת "ישראל היום" אילו תחומי הייצוא צפויים לספוג את המכה המשמעותית ביותר השיבו: "בהקשר ליצוא הכולל, אין אנו עדים לשינוי חריג ביצוא הסחורות למדינה, למעט ירידה ביצוא הכימיקלים ותזקיקי הנפט. הערכתנו כי ענף המסחר העיקרי שיסבול באופן בולט כתוצאה מהמלחמה הוא יצוא ענף התיירות לטורקיה, ובפרט ענף תיירות המרפא/אסתטיקה שבולט במדינה בשנים האחרונות - לדוגמה השתלת שיער, השתלת שיניים, בוטוקס וכדומה".

נציין בהקשר הזה כי לישראל אין ערך מוסף מתיירות המרפא בטורקיה, גם אם הדבר נכנס טכנית לקטגוריית "יצוא שירותים". זאת ועוד, מאז תחילת הלחימה ואזהרות המסע לטורקיה, תיירות המרפא לשם נחתכה, דבר שגרם לחלק מהמרפאות הטורקיות להעתיק את מרכזן לקפריסין ולמדינות שכנות אחרות כדי לשמר את הקליינטים הישראלים.

ניתן לשער כי כמו בתחום תיירות המרפא, גם חברות טורקיות בתחומים אחרים, או לפחות חלקן, שהסחר עם ישראל חשוב להן יכולות למצוא פתרונות עקיפים ולהמשיך לייבא סחורות ישראליות דרך מדינה שלישית.

בהקשר הזה, נציין כי ביום שישי האחרון התפרסמו נתוני האינפלציה הקשים בטורקיה, שזינקה והגיעה כבר ל־70% בשיעור השנתי, מה שאילץ את הבנק המרכזי הטורקי להעלות את הריבית ל־50%. הפסקת היצוא מישראל לטורקיה עלולה להצית את האינפלציה עוד יותר.

לדברי קרין מור, ראש תחום הבריאות במכון היצוא: "יש ירידה ברורה מאוד בהכנסות מיצוא כימיקלים מסוגים שונים, המשמשים לתעשיות שונות. תעשיית האסתטיקה הרפואית, המכשור הרפואי, בין אם לצרכים אסתטיים או באופן כללי, ענף הדנטל הישראלי, ייצור הרכיבים לתעשיית הפארמה - כולם נפגעים באופן משמעותי".

מור מציינת כי "עד שנת 2021, בתחילת הקורונה, היתה עלייה בכל היצוא הישראלי לטורקיה. נעשו שיתופי פעולה בתחומי הבריאות, משום שטורקיה, כשוק גדול ומשמעותי, היתה אטרקטיבית בנושאי אסתטיקה, בזכות רמת ביצוע גבוהה של אסתטיקה רפואית, לצד מחירים נוחים ונמוכים בעשרות אחוזים לעיתים ממחירי ישראל. תעשיית התיירות הרפואית הטורקית הפרטית זיהתה את הפוטנציאל, והציעה חבילות שסיפקו כל הצרכים. ישראלים רבים הרגישו בנוח לנצל את השירותים הללו במחירים נמוכים יותר מאשר בארץ.

"אני מניחה כי ישנם גורמים טורקים רבים אשר עדיין מעוניינים בתיירים הישראליים, התרים אחר פתרון נוח, זול וזמין לאסתטיקה רפואית, אך איני בטוחה כמה נוחה תהיה ההרגשה בעבור הישראלים".

לאורך כל ההיסטוריה ביחסים עם טורקיה, שום משבר מדיני לא יצר שינוי במערכת היחסים הכלכלית בין המדינות.

נהפוך הוא, מתקופת משבר מרמרה שהיה משבר מדיני, צמח הסחר ושבר שיאים מדי שנה.

יו"ר מכון היצוא מר אבי בלשניקוב אמר לנו כי "ההחלטה של טורקיה להפסיק את המסחר עם ישראל עד להפסקת אש כוללת מול חמאס היא בעיקרה צעד פופוליסטי. אנו לא מורתעים מאיומים זרים ואם צריך, נמצא חלופות.

"בימים אלה מתגבשת תוכנית במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בשיתוף מכון היצוא לתמיכה בחברות המייצאות. שמנו לנו למטרה להבטיח המשכיות עסקית של פעילות מכון היצוא, תוך הבטחת רציפות הסיוע לחברות היצואניות".