מחירות לעבדות: 10 מכות העוני

גם השנה, כבכל ערב ליל הסדר, נשב לשולחן הפסח ונספר בעשר המכות של סיפור יציאת בני ישראל מעבדות לחירות. לצערי, הפעם אנחנו לא נדבר במושגים של יציאה מעבדות לחירות, אלא במושגי מחירות לעבדות. השנה האחרונה ובעיקר חודשי המלחמה האחרונים בישראל הביאו אוכלוסיות רבות מחירות כלכלית אל עבדות מעגל העוני, והן נאלצו לבקש סיוע לראשונה בחייהן.

1. מכת עליית המחירים:

מחירי מוצרי המזון האמירו בסדרי גודל של בין 50-30%, ובפועל מקשים משמעותית כלכלית על הציבור הישראלי בניהול משק הבית. הדבר חמור אף יותר כאשר מדובר על המשפחות הנמצאות במעגל העוני ועל אלו שנגררו לשם בחודשי המלחמה האחרונים, כשהמעט שיש להן הופך להיות מעט יותר.

2. מכת סטגנציית יוקר המחיה:

היה ניתן להניח כי עליית המחירים הנגרמת מתנודות בתשומות תמצא את עצמה יורדת בחזרה לאחר התייצבות עלויות התפעול וירידת מחירי הייצור של החברות השונות. אבל לא כך הדבר והעניין בולט במיוחד בשנה האחרונה. המחירים שעלו נשארו כסטנדרט בעוד שעלויות החברות פחתו. מתי ראיתם לאחרונה ירידת מחירים?

3. מכת חוסר השוויון במס:

השנה האחרונה הדגישה את ההבדל הבולט במיסוי המדינה את החברות מול הציבור השכיר. חוסר השוויון זועק לשמיים בכל הקשור למיסוי החברות שבישראל שהוא מהנמוכים בעולם בהשוואה לאזרחי ישראל, הקורסים תחת מס מהגבוהים בעולם המערבי.

4. מכת פתרונות המס בתקציב המדינה:

תקציב המדינה שאושר לא מכבר הוא מעין מסמר אחרון ביחס המדינה לאוכלוסיות החלשות ביותר. משרד האוצר אישר פתרונות מס שפוגעים ישירות באוכלוסיות הללו, דוגמת העלייה במס הבריאות והמע"מ, שמהווים פגישה ישירה באלו שאין להם גם כך.

5. מכת היעדר מוחלט של רגולציה:

ההתנגחויות עם הרשות לתחרות במהלך השנה האחרונה הביאו לשיא של כל הזמנים. הלכה למעשה התוצר המתקבל הוא היעדר מוחלט של רגולציה ותיאומי מחירים שמשתוללים במשק. ומי ישלם על זה? היעדר התחרות בסוף מתנקז לאזרח הישראלי ולמציאות הכלכלית של משק הבית שלו.

6. מכת הפגיעה בתהליכי הוצאה מעוני:

עוני לא מתחיל ונגמר במקרר ריק או מלא, זהו רק צעד ראשון בתהליך. במהלכי האוצר במסגרת תקציב המדינה יש פגיעה אנושה וקיצוץ בחלקים נרחבים בתהליך, בין אם בעשרות מיליוני שקלים בתקציבי הרווחה, ב-5% בכספי התמיכות בארגוני הסיוע ובהפחתה הדרמטית של 50% בפרויקט תלושי המזון של משרד הפנים.

7. מכת העמקת העוני הבין-דורי:

כדי לשבור את מעגל הקסמים של העוני הבין דורי, יש חשיבות אדירה לפעילות חינוכית. אלא שגם כאן משרד האוצר הביא לפגיעה אנושה ביכולת הארגונים המבצעים פעולות עם נוער בסיכון לפעול בשטח. בשנה האחרונה קיצצו באוצר את התקציבים לכך מכ-9.4 מיליון שקלים לכ-3.8 מיליון שקלים.

8. מכת פורנוגרפיית העוני:

שיח העוני בישראל הוא כזה שמודחק ובמקרים רבים אחרים נמנעים מלדבר עליו ועל תמונת המציאות, גם כאשר מדובר בפעולות חיוביות לטיפול בבעיית העוני. בשורה התחתונה הדבר מייצר במכוון ושלא במכוון טאטוא של העיסוק המעמיק בנושא אל מתחת לשטיח של הציבוריות הישראלית.

9. מכת היעדר הדיווח:

בישראל לא קיים כל דיווח על הוצאה של משפחות או אזרחים ממעגל העוני. המשמעות היא פשוטה: אם אין מדידה של הפרמטר, זה רק מדגיש שאין טיפול בכך. רק כאשר יתקיים מדד הוצאה מעוני בדיווח של המדינה, יהיה הכרח מצידה להתחיל ולטפל בבעיה הזו.

10. מכת היעדר תוכנית לאומית לטיפול בעוני:

ולבסוף, המכה האחרונה שאליה מתנקזים כל האתגרים והדרך לטפל בבעיית העוני של ישראל: קבלת אחריות של המדינה על הטיפול בתופעת העוני וסוף סוף הקמת רשות לאומית עם תוכנית מסודרת ויעדים, שתאגד את כלל המשרדים הממשלתיים לפעולה משותפת. ישראל היא אחת המדינות היחידות שאין לה גוף לאומי שכזה. תעודת עניות לישראל של שנת 2024, בלשון המעטה.

הכותב הוא אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב