לקראת חג הפסח המתקרב עובדים רבים יקבלו שוברי שי במתנה ממקום העבודה. גם הציבור הרחב ירכוש שוברי תשלום (תווי קנייה), המשווקים בידי מועדוני צרכנות שונים בהנחה משמעותית.
השוברים, המסופקים ככרטיס דיגיטלי, ככרטיס פיזי או כנייר הם למעשה אמצעי תשלום. מהן הזכויות שיש לצרכן?
כאמור, השוברים הם אמצעי תשלום, וככאלה הם מוסדרים במסגרת חוק שירותי תשלום, שעוסק באמצעי התשלום השונים שאינם מזומן וצ'קים.
עם זאת, במסגרת תקנות פטור שחוקקו ב־2022 המחוקק פטר שוברים שעונים על התנאים הבאים: השוברים אנונימיים (כלומר לא ניתנו על שם מישהו ספציפי); הסכום המרבי שצבור בהם לא עולה על 1,500 שקלים ולא ניתן לטעון אותם בטעינה חוזרת; והחיוב כנגד השובר הוא מיידי ולא ניתן לשלם בו תשלום דחוי.
מהן החובות שחלות על השוברים?
על מנפיק השובר חלה החובה לציין את שמו, את אופן המימוש של השובר, את רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש באמצעות השובר ואת תוקף השובר.
במקרה של שובר דיגיטלי או פיזי על מנפיק השובר חלה החובה לפרט את האפשרות לשחזר את השובר במקרה של אובדן או גניבה, כך שמחזיק השובר יוכל להוכיח שהחזיק כדין בשובר.
חובה לקבוע אופן מימוש אחיד לגבי כל הספקים שמכבדים את שובר המתנה.
התוקף של שובר מתנה הוא לשנתיים לפחות, והתוקף של שובר קנייה הוא לחמש שנים לפחות.
לסיכום - נמליץ לצרכנים להעדיף לקבל שובר דיגיטלי, לשמור את הפרטים של השובר ולזכור שהתוקף הוא לתקופה של שנתיים או חמש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו