דרמת חוק הגיוס: "מוסדות חרדיים רבים לא יוכלו להתנהל פיננסית"

צו הביניים של בג"ץ, אשר מורה על הפסקת תקצוב הישיבות שתלמידיהן מחויבים בגיוס אך לא מתגייסים, יצר דרמה גדולה בעולם החרדי.

בג"ץ פסל אמנם את חוק הגיוס כבר ב־2017, אולם מפלגות החרדים לא נלחצו להעביר חוק גיוס חדש, והמדינה קיבלה יותר מעשר דחיות מבג"ץ עד לשבוע האחרון. מה יהיו ההשלכות של ההחלטה על עולם הישיבות, והאם יצליחו למצוא דרכים עקיפות כדי לקבל מימון? נראה כי בשלב הזה רב הנסתר על הגלוי.

ד"ר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחברה החרדית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי "קביעת בית המשפט העליון שבחורי הישיבות והאברכים דחויי השירות לא יוכלו לקבל כלל תקצוב, והתחולה המיידית שלה, מעבירות לראשונה את המשחק לחצי המגרש של המפלגות החרדיות".

לדבריו, "קיצוץ שנתי של כ־500 מיליון שקלים למוסדות שבהם לומדים בני ה־26-18 עלול להביא לכך שמוסדות רבים לא יוכלו להתנהל פיננסית. החל מהשבוע הקרוב ההנהגה הרוחנית החרדית וראשי המוסדות החרדיים ידרשו מהנציגות החרדית להעביר במהירות חוק גיוס חלופי. מנגד, וכתוצאה מהמלחמה, ח"כים רבים מהקואליציה מסרבים לחתום על חוק גיוס שמהווה בפועל חוק פטור, כך שהפלונטר הפוליטי שעומד עכשיו בפני הקואליציה הוא סבוך מאוד. המצב אף צפוי להחריף בקרוב אם בג"ץ יפסוק שעל צה"ל להתחיל לפעול לגיוס חרדים".

בתוך כך, גורמי מקצוע מאגפים שונים במשרד האוצר קיימו כבר שיחת היערכות, והשבוע יקיימו התייעצויות נוספות כדי לתת מענה להחלטה. גורמים באוצר אמרו ל"ישראל היום" כי "החלטת בג"ץ תשפיע על כ־56 אלף אברכים ותפנה קרוב לחצי מיליארד שקלים מהתקציב השנה.

אנחנו לומדים את המשמעויות ומנתחים כרגע את ההחלטה ואת המורכבויות. יש כאן אירוע מאוד מאתגר, אבל אנחנו נערכים ליישום בהתאם להחלטת בג"ץ".

נזכיר כי תקציב תלמידי הישיבות והאברכים השנה מוערך בכ־1.7 מיליארד שקלים - שיא כל הזמנים. מדובר בסעיף הגדול ביותר בכספים הקואליציוניים לשנת 2024 שלא קוצץ בעבר וזכה עקב כך לביקורת ציבורית נוקבת.