"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יועמ"ש האוצר על חוק הגיוס: "המתווה הנוכחי לא צפוי להביא תוצאה שונה"

בחוות הדעת קובע היועץ המשפטי אסי מסינג, כי בתוכנית הנוכחית חסר התמריץ לגיוס החרדים וכי הסנקציות אינן אפקטיביות • "סנקציה כלכלית כמוצע נבחנה מספר פעמים בעבר, ונמצא כי אינה מספקת מענה לצורך בהגדלת היקף המתגייסים"

,עודכן
0השמעה
נערים חרדים בלשכת הגיוס. צילום: גדעון מרקוביץ' (ארכיון)

"ההצעה לא תגדיל את שיעור גיוס החרדים": יועמ"ש האוצר אסי מסינג, פוסל את הצעת הממשלה החדשה בנוגע לחוק גיוס החרדים שתידון היום (שלישי). בחוות דעתו מסינג קובע כי בהצעה הנוכחית חסר התמריץ לגיוס החרדים, ולמעשה אין שינוי משמעותי לעומת המצב כיום של דחיית שירות, ולכן היא מעוררת קשיים משפטיים ועתידה להיפסל על ידי בג"ץ.

במחאה על הכוונה לגייס תלמידי ישיבות: חסימות בכביש 4 // משה בן שמחון

זאת בהמשך לחוות הדעת של ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס אותה מאמץ משרד האוצר. חוות הדעת של אגף התקציבים אומרת כי הסנקציות על הישיבות הן לא אפקטיביות, ואם רוצים סנקציות אמיתיות הן צריכות להיות על הפרט.

בנוגע למתווה המוצע כותב מסינג כי "עיון ראשוני במתווה מעלה חשש אמיתי כי אין בו שינוי משמעותי של המצב הקיים. עוד יודגש כי התנדבות בשירות הלאומי-אזרחי ובמסלולי שירות בגופי הביטחון שאינם צה"ל (לרבות גופי ביטחון הפנים) אינה צפויה להפחית עלות זו. לצד זאת, ההחלטה לא תורמת לשיפור בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה".

"התנדבות בשירות הלאומי-אזרחי אינה צפויה להפחית עלות זו",צילום: אורן בן חקון

באשר לסנקציות הכלכליות המועצות בחוק הגיוס המעודכן כותב מסינג: "תכלית הסנקציה הכלכלית היא בראש ובראשונה לתמרץ את הפרט החרדי להתגייס. אלא שהמנגנון המוצע לעניין יעדי גיוס במכסות, מעבר לכך שאינו מפורט ברמת יעדים, אין בו כדי להטיל כל מחויבות על הפרט, ולפיכך אינו מבטיח כי הסנקציה הכלכלית בהכרח תחול על הפרט.

"יתר על כן, סנקציה כלכלית כמוצע, בדמות הפחתת תקציב המוסדות התורניים כתלות בעמידה ביעדי הגיוס, נבחנה מספר פעמים בעבר, ונמצא כי אינה מספקת מענה לצורך בהגדלת היקף המתגייסים".

מסינג מסכם ואומר כי נוכח הקשיים וחזרתיות בהצעה על מנגנונים שנוסו בעבר "המתווה לא צפוי להביא תוצאה שונה". הוא מוסיף כי סביר להניח שההצעה הנוכחית לא תגדיל את שיעורי הגיוס בקרב הגברים החרדיים בכדי לספק את המענה לצרכים הביטחוניים, הפחתת עלויות וצמצום חוסר השיוויון הקיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר