הקריאה של ראש עיריית גבעתיים: הגיעה העת לבטל את תאגידי המים

שר האנרגיה אלי כהן הנחה את הייעוץ המשפטי של משרד האנרגיה ואת רשות המים לקדם מהלך לסגירת תאגידי המים והחזרתם לאחריות העיריות. זה אינו מהלך פשוט בשל התנגדות רשות המים ומאבקים רבים וסוערים התחוללו בינה לבין השלטון המקומי, שדרש את סמכויותיו על ניהול משק המים חזרה. בעבר היו סימני שאלה לגבי הכדאיות שהעיריות, להן לעיתים אינטרסים שונים ייקחו את המושכות, אך כעת אין עוררין שהרשויות המקומיות עברו מהפך משמעותי, הפכו להיות המבוגר האחראי וככזה – הוא צריך לנהל את כל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לתושביו.

לפני תאגידי המים האחריות על משק המים ומשק הביוב הייתה אחת מסמכויותיה של הרשות המקומית הסיבה הרשמית ליצירת תאגידי המים הייתה לטענת המדינה ניהול לקוי של הכספים וניתובם לצרכים עירוניים שאינם קשורים למים וביוב. כך נוצר מצב עגום, שבגלל ניהול לא תקין של רשויות מסוימות, הוחלט על "עונש קולקטיבי" על כלל הרשויות, לרבות הרשויות המתנהלות באופן תקין לחלוטין ומספקות שירותי מים וביוב כנדרש לתושביהם.

תאגידי המים שקמו לא פתרו את בעיית הניהול הלקוי של כספי הציבור אלא החמירו בעיה זו. ברשויות רבות התאגידים סובלים מניהול בעייתי, מנגנון עמוס במינויים פוליטיים ומשכורות גבוהות, שהביאו לעלייה במחירי המים ושירותי הביוב לאזרחים. דו"חות של מבקר המדינה, תחקירים עצומות של אזרחים ואלפי תלונות של צרכנים מדי שנה מעידים על רמת השירות הנמוכה שניתנת לתושבים. אותם תאגידים הם חברות שלא נתונות לביקורת הציבור, הן מהוות מונופול ולציבור אין יכולת לבחור בינן לבין תאגיד אחר מבלי להחליף את מקום המגורים, זאת לעומת נציגי הציבור בשלטון המקומי שיכולים להפסיד בבחירות.היום תושבים רבים פונים לעיריות לסעד ולא פעם אינם מודעים לכך שכל הנושא כלל לא באחריותן אלא עליהם לפנות ישירות למוקדי השירות של התאגידים, שלא מצטיינים במתן מענה ראוי.

הרשויות המקומיות הוכיחו כי הן הזרוע הביצועית הטובה ביותר במדינת ישראל. הן שמכירות את השטח, את התושבים וצרכיהם, את המרחב הגיאוגרפי, את המשאבים המקומיים ואת התקציביים העירוניים המשלימים לשירותי המים והביוב. שלא כמו תאגידי המים שלעיתים דוחותיהם נשארים חסויים הרשויות המקוימות מחויבויות לשקיפות ולכן חייבות לקבל הרבה יותר סמכויות מהמדינה לנהל את כל הנוגע לחיי היום יום של התושבים. הרשויות ידעו "לצבוע" את הכסף שיגיע מתשלומי התושבים עבור משק המים העירוני, לקדם תשתיות מים וביוב, לשדרג למנוע הזנחה.

הקמת תאגידי המים הוסיפה כ-17% לכל חשבון של משק בית. ביטול התאגידים והחזרת משק המים לרשויות יכול להביא לחסכון ציבורי והפחתה ישירה של כ-20% במחירי המים והביוב. החיסכון במשרדים, צוות העובדים, בסחבת בירוקרטית יחסוך לתושבים אלפי שקלים מידי שנה שיוכלו להיות מגולמים בתעריף חשבון המים.