מיליארד שקלים בחודש: האוצר חשף את העלות למשק של גיוס מילואים - במקום חרדים בגיל גיוס

העלות עבור חייל מילואים למשק תעמוד על 48 אלף שקלים לחודש לעומת חיילים בסדיר שעלותם תעמוד על 27 אלף שקלים לחודש, כך עולה מנייר עמדה של תמחור אלטרנטיבות להגדלת כוח האדם בצה"ל של משרד האוצר ומשרד הכלכלן הראשי שמתפרסם היום (רביעי).

בדו"ח נכתב כי העלות הכלכלית למשק של הארכת השירות של חיילים בשירות מילואים (גילאי 22-45), גבוהה יותר בהשוואה לזו של חיילים בשירות חובה (גילאי 18-21), כך שכל חייל מילואים עולה יותר למדינה בהשוואה לחייל סדיר. 

הפער בעלות נובע מפערי השכר הניכרים בין עובדים בגילאים אלה, הפגיעה הכלכלית הישירה (שמקורה בתפוקה האלטרנטיבית) גבוהה בהרבה עבור משרתי המילואים. בנוסף, מכיוון שבקבוצת הגילאים המבוגרת יותר יש שיעור גבוה של הורות לילדים צעירים וכיוון ששכר בן או בת הזוג גבוהים יותר, רכיב ההשפעה על בת או בן הזוג משמעותי יותר עבור משרתי מילואים.

מנגד, העלות הכלכלית הנובעת מהשפעה עתידית של השירות הסדיר אצל חיילים צעירים שיוצאים מאוחר יותר ללימודים גבוהים ולצבירת ניסיון בשוק העבודה, גבוהים יותר עבור המשרתים בסדיר. עם זאת, כאמור, סך העלות הכלכלית למשרתי מילואים גבוה משמעותית ממשרתי סדיר הן עבור גברים והן עבור נשים.

הפרשים גם בקרב חיילי המילואים

גם בקרב חיילי מילואים קיימים הפרשים בעלותם הכלכלית למשק, כאשר גיוס חיילי מילואים מבוגרים יותר מוביל לעלות כלכלית משמעותית יותר למדינה, בעיקר בשל העובדה שהם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר גבוה יותר, וכן משום שלרבים מהם יש ילדים קטנים, אשר בן או בת הזוג שלהם נשארים עמם - שגם נמצאים בשלב תעסוקתי דומה. 

 גורמים אלה מקוזזים במידה מסוימת כיוון שגם במקרה זה, לשירות המילואים של חיילים צעירים יותר עלות כלכלית רבה יותר בטווח הארוך עקב אובדן ניסיון בשוק העבודה. העלות הכלכלית בקבוצת הגיל 40-45 גבוהה במיוחד, בעיקר בקרב גברים אשר מהווים את הרוב הגדול בקרב משרתי המילואים. משום כך, הגידול המוצע בגיל השחרור משירות מילואים עלול להוביל לגידול לא פרופורציוני בעלות הכלכלית למשק בהשוואה לגידול המתוכנן בימי המילואים.

בנייר עמדה זה נכתב כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל מערכת הביטחון מעוניינת להגדיל כדרך קבע את היקף כוח האדם בצה"ל ובכוחות הביטחון בהשוואה לתכנון לפני המלחמה, שכלל בין השאר קיצור הדרגתי ודיפרנציאלי של תקופת השירות של מגויסי החובה. מעבר להשלכות הביטחוניות והחברתיות של יוזמה זו.

על פי הנייר ישנן מגוון דרכים להגדיל את כוח האדם בזרועות הביטחון. כך למשל, ניתן להאריך את תקופת השירות של המגויסים בשירות החובה, להרחיב את היקף כוח האדם בגיוס החובה, להגדיל את כוח האדם בשירות הקבע, להגדיל את היקף שירות המילואים (בין אם במשך הגיוס של משרתי המילואים הפעילים או בהרחבת כוח האדם שמשרת במילואים באופן פעיל), או כל שילוב של אפשרויות אלה. גם להחלטה על אופן הגדלת כוח האדם בכוחות הביטחון השלכות ביטחוניות, כלכליות ואחרות. כך למשל, בהיבט הכלכלי, בעוד הארכת שירות החובה תעכב את הכניסה של צעירים רבים לשוק העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה, באופן שיוביל לפגיעה כלכלית ארוכת טווח, הארכת שירות המילואים עלולה להוביל לפגיעה במעמדם של משרתי המילואים בשוק העבודה כמו גם השפעות נוספות שידונו בהמשך המסמך.

בנייר עמדה זה הודגש כי ההתמקדות בזווית הכלכלית אין משמעה שזווית זו היא החשובה ביותר אלא שהיא בעלת משמעות וכי יש לקחת גם אותה בחשבון. בנוסף, כיוון שבשלב זה לא ברור מה היקף הגדלת כוח האדם הצפויה, המסמך אינו כולל אומדן מצרפי אלא מתייחס לעלות הכלכלית ברמת הפרט בחלוקה לפי סוג השירות.

הודגש כי ההתמקדות בזווית הכלכלית אין משמעה שזווית זו היא החשובה ביותר אלא שהיא בעלת משמעות וכי יש לקחת גם אותה בחשבון. כמו כן, כיוון שבשלב זה לא ברור מה היקף הגדלת כוח האדם הצפויה, המסמך אינו כולל אומדן מצרפי אלא מתייחס לעלות הכלכלית ברמת הפרט בחלוקה לפי סוג השירות.

המחיר הגבוה של הארכת שירות המילואים

בתחשיב נלקחו בחשבון ארבעה אפיקי השפעה של הארכת השירות הצבאי על הכלכלה: גורם אחד הינו אובדן תשומות עבודה למשק - רכיב זה משקף את התועלת הכלכלית האלטרנטיבית שהחייל היה מייצר אם לא היה מגויס, בין אם מדובר בחייל בשירות חובה או בשירות מילואים. גורם שני הינו אובדן ותק רלבנטי לשוק העבודה במשך תקופת השירות בסדיר או במילואים. כמו כן, מדובר בפגיעה בפעילות הכלכלית של בת או בן הזוג – רכיב רלוונטי להורים לילדים צעירים ועל כן עבור משרתי המילואים וכן דחיית לימודים אקדמאים.

חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO אמר כי: "מסמך משרד האוצר מחזק את המסקנה לגבי המחיר הכלכלי הגבוה של הארכת שירות המילואים. בחישוב שנתי מדובר בעלות של 5.8 מיליארד שח לשנה לפחות. הניתוח של משרד האוצר מתעלם מהחלופה של גיוס חרדים, ולכן נמנע מלבחון את השאלה היסודית של המחיר הכלכלי של אי השוויון בנטל".

עוד הוסיף: "המחקר של BDO מראה כי החלופה של גיוס חרדים מאפשרת לחסוך כ-70% מהעלות למשק הנובעת מתיקון חוק המילואים. מסמך משרד האוצר ניתן לראות שכ-70% מהעלות הכלכלית של החייל הסדיר נובעת מפגיעה בשוק התעסוקה: דחיית ותק והשפעת דחיית הלימודים על הכנסותיו. ולכן, למרות שמשרד האוצר נמנע מלהתייחס באופן ישיר לעלות של גיוס חרדים, למעשה
גם מתוך מסמך משרד האוצר ניתן להסיק לגבי החסכון הגדול לכלכלה מהחלופה של הרחבת בסיס הגיוס״.

אורי קידר מנכ"ל ישראל חופשית: "כל מי שמסתכל על הנתונים רואה דבר פשוט - הציבור המשרת ממשיך לקבל גם צווי 8 וגם את החשבונית לשלם עבור העלויות. ממשלת ה-64 החליטה שהיא מעדיפה להגביר עוד ועוד את הנטל ורק לא לעשות שום דבר שירגיז את המפלגות החרדיות. מעמד הביניים הישראלי לא יכול להמשיך לשאת על גבו את השיקולים הפוליטיים של ממשלה שאיבדה כל זכות להמשיך ולהעמיס על כולנו את הנטל הפוליטי שהיא חייבת לו את הקיום שלה".