"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגיעו לפשרה: סופרגז ואמישראגז יחזירו ללקוחות 13 מיליון שקלים

בעקבות תובענה ייצוגית, החברות יחזירו את הסכום במשותף • זהו סיום הליך ממושך, שעניינו גביית דמי התראה בגין איחור בתשלום חשבון הגז מעבר לסכומים המותרים

,עודכן
0השמעה
בית המשפט. צילום: freepik

ייאלצו לשלם: במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד חברת סופרגז, שנקראת כיום "אלקטרה פאוור סופרגז בע"מ", ביהמ"ש העליון אישר השבוע כי החברה תשיב ללקוחותיה סכום כולל של כ־5.5 מיליון שקלים במסגרת חשבון הגז השוטף, וכן כי חברת אמישראגז תשיב 7.6 מיליון.

אישור הסכם הפשרה הוא סיומו של הליך שנמשך יותר מעשור, ושעניינו גביית דמי התראה בגין איחור בתשלום הגז מעבר לסכומים המותרים. לפי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית), ספקיות הגז רשאיות לגבות דמי התראה בסכום מסוים בשל התראה על הפסקת אספקת הגז. חברות הגז הצמידו את הסכום הקבוע בצו למדד המחירים לצרכן, למרות קיומה של מחלוקת בשאלה אם הצו מאפשר להן לעשות זאת.

צילום: טל כהן // תביעה ייצוגית נגד סופרגז,צילום: טל כהן

כך, למשל, בעניינה של התובעת הייצוגית נגד סופרגז. היא איחרה בתשלום חשבון הגז עקב מעבר לדירה חדשה, וחויבה בדמי התראה מעבר לריבית הפיגורים בסך של 9.57 שקלים. לפי הצו, סופרגז היתה רשאית לגבות 2.5 שקלים בלבד.

בעקבות זאת הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שתי חברות הגז, שבמסגרתה עלה כי מדי שנה נגבים בידי החברות עשרות אלפי דמי התראה כאלה מלקוחותיהן. לפי הפשרה, סכום הפיצוי ישולם ללקוחות שנגבו מהם הכספים ביתר ושהם עדיין לקוחות החברות, ויעמוד על לפחות 50% מגובה הסכום ששילמו ביתר.

"נעמוד בהתחייבות"

את הבקשה הגיש עו"ד עידו שטיינר, שייצג את התובעת הייצוגית נגד סופרגז. בהמלצת ביהמ"ש העליון פנו הצדדים לגישור, ובמסגרתו הגיעו להסכמות.

עו"ד עידו שטיינר,צילום: ללא

בעקבות הערות היועצת המשפטית לממשלה לעניין אופי חלוקת הכספים במסגרת הסכם הפשרה, ביהמ"ש העליון הורה על תיקון הסכם הפשרה כך שכלל הפיצויים יושבו ללקוחות חברות הגז שנגבו מהם דמי התראה ביתר במהלך השנים, ולא ישולמו בחלקם כחלוקה בין כלל הלקוחות הפעילים.

מחברת אמישראגז נמסר: "אישור הסכם הפשרה הוא סיומו של הליך מתמשך. אמישראגז תעמוד בהתחייבותה, ותמשיך לתת למאות אלפי לקוחותיה שירות מיטבי".

מסופרגז נמסר בתגובה: "במקרה הנידון, סופרגז פעלה באופן התואם את הדין, יחד עם זאת נוכח הטענות שהועלו במסגרת ההליכים המשפטיים, ניאותה סופרגז להתפשר בשיעור של כ־50%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר