"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ימשיך לגדול: הגירעון המצטבר עומד על כ-10.9 מיליארד שקלים

בשנה האחרונה גדל הגירעון בכ-0.8 נקודות ועומד על כ-13.4 מיליארד שקלים • הוצאות הממשלה מתחילת השנה עומדות על כ-90.5 מיליארד לעומת 63 מיליארד שקלים בשנה שעברה

,עודכן
0השמעה
שקלים. צילום: רויטרס

בעקבות המלחמה:הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.8 נקודות ועמד על כ-5.6% מהתוצר. כך עולה מאומדן ראשוני לביצוע תקציב, עודף או גירעון של הממשלה ומימונו של החשב הכללי במשרד האוצר.

נתניהו לשאלת "ישראל היום": ""אני לא מכיר את ההצעה להעלות מיסים, זו תהיה טעות" // לע"מ

מהנתונים עולה כי הגירעון החודשי עמד על כ-13.4 מיליארד שקלים, בהשוואה לחודש פברואר אשתקד שהסתיים בעודף של כ-2.8 מיליארד שקלים. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-10.9 מיליארד שקלים.

ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-105.3 מיליארד שקלים. בחודש פברואר נרשמו הכנסות של כ-35.8 מיליארד שקלים. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-79.6 מיליארד שקלים, ביחס לכ-79.9 מיליארד שקלים, בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בקיטון של כ-0.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אומדן סך הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-17.3 מיליארדי שקלים,צילום: אי.אפ.פי

החודש נרשמו הוצאות של כ-49.2 מיליארד שקלים. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-90.5 מיליארד שקלים, לעומת כ-63.0 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידל של כ-43.6% למול התקופה המקבילה אשתקד.

אומדן סך הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-17.3 מיליארד שקלים. מגמת הגידול בגירעון צפויה להימשך בחודשים הקרובים ולקטון לקראת הרבעון האחרון של השנה וזאת עקב שינוי בהתפלגות ההוצאות וההכנסות הנובעות ממלחמת "חרבות ברזל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר