רפורמת הבנקאות הפתוחה: כשהכל פתוח - כולם מרוויחים בהתאם

כולם מדברים על "בנקאות פתוחה", וכל בנק או גורם פיננסי מציע לנו להתחבר לכל המידע הפיננסי שלנו. במה בעצם מדובר וממה צריך להיזהר?

רפורמת הבנקאות הפתוחה מוסדרת בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א־2021, ומאפשרת פתיחות ושיתוף המידע הפיננסי של לקוחות וגופים פיננסיים עם גורמים נוספים, וחלק מהגורמים הן חברות פינטק, המספקות שירות של ריכוז המידע הפיננסי של הלקוח, בניית תקציב, השוואת עלויות ומתן הצעות אלטרנטיביות. גורמים אחרים הם גופים פיננסיים שמרכזים עבור הלקוח את המידע, ועושים בו שימוש למתן הצעות אלטרנטיביות.

האפשרות שנותן החוק היא מתן גישה ישירה לחשבונות הספציפיים של הלקוחות, כולל תאגידים, באמצעים מקוונים.

גם כיום, רוב הלקוחות נוהגים להתקשר עם גורם פיננסי אחד בנוגע לכל השירותים הפיננסיים שהם צורכים, ולרוב זה הבנק שבו הם מנהלים את חשבונותיהם.

המטרה של הרפורמה היא לאפשר ללקוח לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונת מצב פיננסית מלאה מספקים פיננסיים שונים, ובכך להקהל על הלקוחות לצרוך מוצרים פיננסיים ממקורות שונים.

בהתאם לחוק, הגופים הפיננסיים שכלולים בו חייבים לאפשר את העברת המידע לגופים האחרים, ובכך למעשה אין מונופול של המידע של הלקוחות אצל גוף פיננסי אחד. מה כלול במידע הפיננסי? יתרות עובר ושב, עמלות וריביות שהלקוח משלם, תנועות בחשבון, אשראי, ניירות ערך, חסכונות ועוד.

ומה עם הגנת המידע של הלקוחות? מאחר שמדובר במידע רגיש מאוד, כל גוף שרוצה לקבל את המידע עבור הלקוחות חייב להחזיק ברישיון או באישור מהרגולטור שמפקח עליו, לאחר שעבר בדיקות ותהליכי רישוי. נוסף על כך, העברת המידע דורשת את הסכמת הלקוח.

לכן, בסופו של דבר, ולמרות יתרונותיה של רפורמת הבנקאות הפתוחה, על הלקוח לשקול בזהירות מתי וכמה מהמידע הפיננסי שלו הוא רוצה לשתף עם גורמים נוספים - גורמים שבוודאי יכולים לשפר את השירות הפיננסי ולהגביר את התחרות.