"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הכסף החדש

רפורמת הבנקאות הפתוחה: כשהכל פתוח - כולם מרוויחים בהתאם

כולם מדברים על "בנקאות פתוחה", וכל בנק או גורם פיננסי מציע לנו להתחבר לכל המידע הפיננסי שלנו - במה בעצם מדובר וממה צריך להיזהר?

,עודכן
0השמעה
ממשיכים להרוויח. צילום: ללא

כולם מדברים על "בנקאות פתוחה", וכל בנק או גורם פיננסי מציע לנו להתחבר לכל המידע הפיננסי שלנו. במה בעצם מדובר וממה צריך להיזהר?

רפורמת הבנקאות הפתוחה מוסדרת בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"א־2021, ומאפשרת פתיחות ושיתוף המידע הפיננסי של לקוחות וגופים פיננסיים עם גורמים נוספים, וחלק מהגורמים הן חברות פינטק, המספקות שירות של ריכוז המידע הפיננסי של הלקוח, בניית תקציב, השוואת עלויות ומתן הצעות אלטרנטיביות. גורמים אחרים הם גופים פיננסיים שמרכזים עבור הלקוח את המידע, ועושים בו שימוש למתן הצעות אלטרנטיביות.

האפשרות שנותן החוק היא מתן גישה ישירה לחשבונות הספציפיים של הלקוחות, כולל תאגידים, באמצעים מקוונים.

גם כיום, רוב הלקוחות נוהגים להתקשר עם גורם פיננסי אחד בנוגע לכל השירותים הפיננסיים שהם צורכים, ולרוב זה הבנק שבו הם מנהלים את חשבונותיהם.

המטרה של הרפורמה היא לאפשר ללקוח לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונת מצב פיננסית מלאה מספקים פיננסיים שונים, ובכך להקהל על הלקוחות לצרוך מוצרים פיננסיים ממקורות שונים.

בהתאם לחוק, הגופים הפיננסיים שכלולים בו חייבים לאפשר את העברת המידע לגופים האחרים, ובכך למעשה אין מונופול של המידע של הלקוחות אצל גוף פיננסי אחד. מה כלול במידע הפיננסי? יתרות עובר ושב, עמלות וריביות שהלקוח משלם, תנועות בחשבון, אשראי, ניירות ערך, חסכונות ועוד.

ומה עם הגנת המידע של הלקוחות? מאחר שמדובר במידע רגיש מאוד, כל גוף שרוצה לקבל את המידע עבור הלקוחות חייב להחזיק ברישיון או באישור מהרגולטור שמפקח עליו, לאחר שעבר בדיקות ותהליכי רישוי. נוסף על כך, העברת המידע דורשת את הסכמת הלקוח.

לכן, בסופו של דבר, ולמרות יתרונותיה של רפורמת הבנקאות הפתוחה, על הלקוח לשקול בזהירות מתי וכמה מהמידע הפיננסי שלו הוא רוצה לשתף עם גורמים נוספים - גורמים שבוודאי יכולים לשפר את השירות הפיננסי ולהגביר את התחרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר