"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם בזמן המלחמה: הממשלה מכניסה 2 מיליארד שקל מתוך הכספים הקואליציוניים לבסיס התקציב

1.9 מיליארד שקלים מתוך 5.4 מיליארד שנותרו בהסכם הכספים הקואליציוניים לאחר הקיצוץ, יוכנסו לבסיס התקציב • משרד ההתיישבות יקבל לידיו 204 מיליון שקלים • לעומתו התקציב להארכת יום הלימודים יעמוד על כ-45 מיליון שקלים

,עודכן
0השמעה
מימין: שר השיכון גולדקנופף, שר ירושלים ומסורת פורוש, סגן שר התחבורה מקלב. צילום: אורן בן חקון

1.9 מיליארד שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים יוכנסו לבסיס התקציב ויאושרו כחלק ממנו. הסעיף הבולט שניתן לראות ברשימה זו הוא כ-1.2 מיליארד שקלים להגדלת תקציבי הישיבות.

סכום זה עורר ביקורת ציבורית חריפה על רקע העובדה ששדווקא בזמן מלחמה קצבאות המגזר החרדי שאינו משתתף בנטל השירות הצבאי גדלים.

כזכור, היקף הכספים הקואליציוניים לשנת 2024 עמד במקור על 7.9 מיליארד שקלים. הדרג המקצועי באוצר המליץ על קיצוץ של 5 מיליארד שקלים במסגרת התקציב המתוקן, אך הקיצוץ שבוצע בפועל עומד על כ-2.5 מיליארד שקלים. מתוך 5.4 מיליארד שקלים שנותרו בהסכם הכספים הקואליציוני, 1.9 כאמור ישולבובבסיס התקציב.

על פניו, מטרת המהלך היא לחסוך אישורים פרטניים בוועדת הכספים שעלולים להוביל לגל ביקורת ציבורית נוסף.

ההקצאה הנמוכה ביותר בסך מיליון שקלים תגיע למערך הגיור. לעומתו תקציב המוסדות התורניים עומד על 1.1 מיליארד שקלים. משרד ההתיישבות תחת ראשותה של השרה אורית סטרוק יקבל 204 מיליון שקלים.

השרה אורית סטרוק,צילום: אורן בן חקון

224 מיליון שקלים יוכנסו לבסיס התקציב מתוך הכספים הקואליציוניים עבור פעילויות ופרויקטים לקידום מערכת החינוך. סעיף התרבות היהודית יקבל כ-100 מיליון שקלים. מעבר לכך, מהפירוט עולה כי מרבית הכספים שהוכנסו לבסיס התקציב הם כספים סקטוריאליים המיועדים למצביעי מפלגות החרדיות והציונות הדתית. כמו למשל, 59.3 מיליון שקלים לסעיף שנקרא "תמיכה בשירותי דת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר