1.9 מיליארד שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים יוכנסו לבסיס התקציב ויאושרו כחלק ממנו. הסעיף הבולט שניתן לראות ברשימה זו הוא כ-1.2 מיליארד שקלים להגדלת תקציבי הישיבות.
סכום זה עורר ביקורת ציבורית חריפה על רקע העובדה ששדווקא בזמן מלחמה קצבאות המגזר החרדי שאינו משתתף בנטל השירות הצבאי גדלים.
על פניו, מטרת המהלך היא לחסוך אישורים פרטניים בוועדת הכספים שעלולים להוביל לגל ביקורת ציבורית נוסף.
ההקצאה הנמוכה ביותר בסך מיליון שקלים תגיע למערך הגיור. לעומתו תקציב המוסדות התורניים עומד על 1.1 מיליארד שקלים. משרד ההתיישבות תחת ראשותה של השרה אורית סטרוק יקבל 204 מיליון שקלים.
224 מיליון שקלים יוכנסו לבסיס התקציב מתוך הכספים הקואליציוניים עבור פעילויות ופרויקטים לקידום מערכת החינוך. סעיף התרבות היהודית יקבל כ-100 מיליון שקלים. מעבר לכך, מהפירוט עולה כי מרבית הכספים שהוכנסו לבסיס התקציב הם כספים סקטוריאליים המיועדים למצביעי מפלגות החרדיות והציונות הדתית. כמו למשל, 59.3 מיליון שקלים לסעיף שנקרא "תמיכה בשירותי דת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו