בקרוב: האם תוכלו לערער בזום על הדוח שקיבלתם?

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן תדון היום בהצעת חוק הפרות תעבורה מנהלתיות של משרד המשפטים. הכוונה היא להקים בית דין דיגיטלי ויעיל לתעבורה תחת משרד המשפטים כדי להעביר את הטיפול בעבירות תעבורה מסוג "ברירת משפט" למישור המנהלי. כלומר, להעביר את הטיפול בהפרות תעבורה קלות למשרד המשפטים, לדיינים שיעשו זאת בדרך דיגיטלית, ללא צורך בהגעה פיזית למקום.

כיום כ־35% מהתיקים הפליליים הנפתחים בבתי משפט השלום הם תיקי תעבורה (כ־150 אלף תיקים בשנה), וכ־60% מהם הם בקשות של אזרחים להישפט על דוחות ברירת משפט. מדובר בעבירות "קלות", כגון נסיעה במהירות גבוהה מהמותר בנסיבות מסוימות; שימוש במכשיר סלולרי בזמן נהיגה; אי־חגירת חגורת בטיחות; נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית; אי־החזקת מסמכים; ואיחור בחידוש רישיונות.

כיום עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" מסווגות כעבירות פליליות, ולכן אם עובר העבירה מבקש לערער על הקנס הוא מחויב להתייצב בפני שופט ולעבור הליך פלילי מלא בבית משפט, על כל הכרוך בכך - מהגעה פיזית לביהמ"ש, דרך נטל ההוכחות ועד לתשלום לעורכי דין. מדובר בטרחה לא קטנה עבור האזרח, שבהרבה מקרים יעדיף פשוט לשלם קנס של מאות שקלים כדי להימנע מכך.

זאת ועוד, במצב הנוכחי תיקי התעבורה יוצרים צוואר בקבוק בבתי המשפט, העמוסים ממילא. תיקי ברירת משפט ברובם אינם מורכבים ואינם מצריכים מומחיות משפטית, ובכל זאת גוזלים תשומות גבוהות מביהמ"ש ומהתביעה על חשבון התיקים החמורים. על ידי העברת התיקים הללו למשרד המשפטים, העומס הרב המוטל על השופטים יפחת במעט. צריך גם לזכור כי מבחינת המדינה, התקנים של שופטים הם יקרים, וכך גם משאבי הזמן שלהם.

כדי לסבר את האוזן נציין כי בשנת 2018 לבדה ניתנו בישראל 1.2 מיליון דוחות תעבורה, שמתוכם נפתחו 140 אלף תיקים בבתי המשפט לתעבורה. כ־90 אלף מתוכם הם הליכים של "ברירת משפט", כלומר הליכים פשוטים שנפתחו רק אם מישהו ביקש לערער על הדוח שלו. המספרים צפויים רק לגדול בעתיד.