הציבור ישלם בגדול: הדלק, החשמל והקניות בסופר - עליות המחירים כבר כאן

כאילו לא קשה כאן מספיק: אזרחי ישראל מתעוררים לבוקר שבו עולים מחיריהם של לא מעט מוצרים ושירותים.

מחיר מוצרי מזון וטואלטיקה של חברות רבות גדולות במשק (שסטוביץ, ויליפוד, שטראוס, אחוה, ועוד) יועלה מהיום. חלק מהחברות הודיעו על העלאות מחירים כבר בחודש שעבר וחלק עוד צפויות להגיע. ומה עושה הממשלה? מתדלקת את ההתייקרויות על ידי ייקור שירותים בפיקוחה: כך הועלה שלשום מחיר הדלק ב־16 אג' ל־7.38 שקלים לליטר, ותעריף החשמל התייקר ב־2.6%.

מפסיקים את הסבסוד

העלייה במחירי הבנזין בפברואר נובעת ממגמה כלל־עולמית של עליית מחירי הנפט בחודש האחרון, בין היתר עקב האיום החות'י בים האדום. אף שהעלייה במחירים היא מגמה כלל־עולמית, מחירי הבנזין בישראל הם בטווח העליון של מדינות המערב. המיסים למדינה מהווים 61% ממחיר הבנזין בישראל. מתוך מחיר לצרכן של 7.38 אג' לליטר, 4.48 שקלים נגבים על ידי המדינה בתשלומי בלו ומע"מ.

עד סוף 2023 מחיר הדלק סובסד בחלקו על ידי הממשלה, אך בתחילת השנה היא החליטה להפסיק את הסבסוד כחלק מצעדי ההתכנסות בעקבות המלחמה. בשלב זה באוצר לא צופים חידוש הסובסידיה על מחיר הדלק.

"שיעור המיסוי הגבוה על בנזין בישראל נובע בין היתר מהגודש הגבוה בכבישים, תוצאה של מחדל ממשלתי ארוך שנים של תת־השקעות בתשתיות התחבורה ובמערכות הסעת המונים. בעוד מחירי הבנזין ממשיכים לעלות, פרויקט המטרו ממשיך להתעכב ולהידחות", מסביר בשיחה עם "ישראל היום" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO.

לדבריו, "בשנה וחצי האחרונות, במקום לקדם פתרונות לקידום מערכת הסעת המונים יעילה וליצירת חלופות לתחבורה הפרטית, הממשלה בחרה בפתרון של סבסוד הבלו על הבנזין. בעקבות המלחמה והגירעון התקציבי המדינה לא יכולה להמשיך בסבסוד הבלו, וכך הציבור נותר קירח מכאן ומכאן - גם עם התייקרות הבנזין, וגם ללא חלופה תחבורתית יעילה אחרת".

חן בר־יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "העלייה במחיר בנזין 95 בתחנה בפברואר נובעת משתי סיבות: "הראשונה, עלייה במחיר הדלק הבינלאומי בשיעור של 4.52%. בחודש ינואר 24' חלה עלייה של כ־7% במחירי הנפט הגולמי. השנייה, עלייה בשער החליפין של הדולר היציג בשיעור של 1.88%. עליות אלו השפיעו על עליית מחיר הבנזין בשיעור 2.22% - שהם 16 אג'".

הרצוג מסכם ואומר כי "עליית מחירי הבנזין היא קריאת השכמה למדינה להתמודדות אמיתית עם משבר התחבורה בישראל. נדרש שינוי סדרי עדיפויות לקדם תחבורה ציבורית ותחבורה חשמלית, שהן הפתרון האמיתי לבעיית יוקר התחבורה בישראל".

החשמל עולה בחורף

תעריף החשמל התייקר הלילה ב־2.6% בשיא תקופת החורף, שבה משפחות רבות צורכות יותר חשמל כדי לחמם את הבית. מדובר אמנם בתוספת של כ־10 שקלים לחודש, אך גם אותה ניתן היה למנוע.

לדברי הרצוג, "אף שמחירי החשמל בישראל נמוכים ביחס למדינות אחרות, עליית מחירי החשמל היתה יכולה להימנע אילו הממשלה היתה עומדת ביעדים שקבעה להפחתת השימוש בפחם ולקידום אנרגיות מתחדשות. 

"אי־העמידה ביעדים הממשלתיים גרמה לכך שמשק החשמל לא יכול היה להחליף פחם יקר ומזהם בגז ובאנרגיות שמש זולות ונקיות יותר, וצרכני החשמל נאלצים לשלם את מחיר אי־העמידה ביעדים הממשלתיים".

גל ההתייקרויות מקשה מאוד לא רק על משקי הבית אלא גם על העסקים. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי "גל ההתייקרויות – בדלק, בחשמל, במיסים עירוניים וגם בתובלה הימית - מקשה מאוד על העסקים והציבור בישראל. ככל שיותר יקר פה, כך קשה יותר לייצר בישראל ולשמור על התחרותיות שלנו אל מול שאר מדינות העולם ולמען אזרחי ישראל.

"על כן אני קורא לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי כדי למתן את ההתייקרויות שנמצאות באחריותה, כמו דלק וחשמל, וכך לשמור על סביבה תחרותית. זאת במיוחד כעת, כשאנו נמצאים במלחמה, ולעסקים גם כך קשה מהרגיל להמשיך ולפעול.

"קל לומר 'יקר פה', אבל במקום להילחם במגזר הפרטי על המדינה להסתכל קודם כל פנימה. להבין שהיא יקרה ולשנות את הראייה של המגזר הפרטי כ'פרה חולבת'. אנו צריכים תמיד לחשוב גם על היום שאחרי, וביום שאחרי המלחמה אנחנו רוצים פה כלכלה חזקה שצומחת, וזאת ניתן להשיג רק על ידי חיזוק העסקים והתעשייה והפחתת העלויות והרגולציה".

בארגון "לובי 99", שנלחם כבר שנים לפירוק המונופולים של חברות המזון, מסרו לקראת העלאת המחירים: "לצערנו אפקט העדר הכריע, והניצול הציני של תקופת המלחמה, עת לציבור ולממשלה אין קשב לנושא, רק מתרחב לעוד ועוד חברות שמודיעות על העלאות מחירים לא מוצדקות. הציבור, שעסוק בחטופיו ובמתיו, אינו יכול להגיב בחרמות צרכנים, והממשלה מגלה אוזלת יד מוחלטת בכל הקשור לטיפול ביוקר המחיה.

"בשורה התחתונה, אם היה בישראל שוק תחרותי, חברות המזון לא היו מעזות להעלות מחירים בתקופה הזו. עד שלא נראה פה פתיחה מלאה ליבוא ולפירוק מונופולים - הציבור ימשיך להיחנק בסופר".

יוקר המחיה מחריף באופן משמעותי, וגם בתקופת המלחמה חברות מזון רבות הודיעו על העלאות מחירים בתחילת פברואר ובתחילת מארס.

כך, למשל, החל מהיום 25% מהמוצרים של שטראוס יתייקרו בעד 25% ובשיעור ממוצע של 1.7%. בין המוצרים שמחיריהם יעלו: חטיפי שוקולד ב־9%-4%, טבלאות שוקולד יתייקרו ב־14%-12%, שוקולית ב־%10, קפה ב־%12, חומוס ב־6%-3%, טחינה ב־%5, שמן זית ב־%25, קונפיטורות ב־%7 וחטיפים שונים - תפוצ'יפס, דוריטוס וצ'יטוס - ב־2%-9.6%. 

שסטוביץ מעלה מהיום את מחירי מוצריה ב־20%-5%. כך, למשל, מחיר טונה ריו יועלה ב־%5, פסטה ברילה תתייקר ב־12%, רוטבי מאסטר שף יתייקרו ב־10%, סבון נוזלי פלמוליב לגוף 750 מ"ל יתייקר ב־17%, משחת שיניים קולגייט אדומה תתייקר ב־10%, קולגייט אדומה ג'ל ב־15% ומוצרי ניקוי אג'קס יתייקרו ב־20%.

ויליפוד תייקר חלק ממוצריה בשיעור של 15%-7%, ובהם רטבים, אטריות להקפצה וסדרת "מנת השף" יתייקרו ב־15%, גרעיני תירס מתוק, לבבות דקל וסרדינים יתייקרו ב־10%, ואורז יתייקר ב־7%. גם חברת אחוה תייקר חלק ממוצריה ב־8%-7%, ובהם טחינה גולמית רגילה, טחינה גולמית מלאה וטחינה בבקבוק לחיץ.

יש לציין כי חלק מהמוצרים התייקרו כבר בינואר. כך, למשל, יכין העלתה את מחירי חלק ממוצריה ב־16%-6%. בין המוצרים: שימורי תירס, אפונה וחומוס וכן מוצרי העגבניות. חברת בית השיטה גם היא ייקרה חלק ממוצריה ב־15%-5%. כך, למשל, זיתים התייקרו ב־12%, ומלפפונים חמוצים ב־5%.

להתייקרויות אלה יצטרפו העלאות מחירים של עוד חברות ובהן יוניליוור, מוצרי האלכוהול של טמפו, חלק ממוצרי ויסוצקי, בארכה ואחרות.

יוניליוור שוב מייקרת

לאחר שכבר ביוני האחרון העלתה את מחירי מוצריה ב־7.5% בממוצע, פרסמנו אתמול לראשונה באתר "ישראל היום" כי יוניליוור תייקר ב־1 במארס את הגלידות, הקרמבו והשוקולדים של שטראוס ב־9.7% בממוצע. מחיר חטיף קליק יעלה ב־12%, ורד הגליל ב־10%, גלידות קרמיסימו ב־10%, יחידת מגנום ב־8% וקרמבו ב־15%.

מיוניליוור נמסר כי הייקור הוא רק  במוצרי הגלידה והשוקולד: "החברה עשתה מאמצים לצמצום עליית המחירים ככל שניתן, אך העלייה של עשרות אחוזים במחירי הקקאו והסוכר באחרונה לא מאפשרת לה להמשיך ולספוג את הגידול בעלויות הייצור".

גם אסם נסטלה הודיעה אתמול על ייקור של 9%-3% לחלק ממוצריה ובהם סלטי צבר, טבעול, אטריות למרק, בונז'ור, קטשופ ורטבים, עוגיות ומוצרים מבוססי שוקולד. "ההתייקרויות המצטברות מחייבות ביצוע התאמה מתונה של המחירון, המפצה חלקית על ההתייקרויות", הסבירה החברה.

גורם ברשתות המזון אמר ל"ישראל היום" כי "יצרניות המזון שהודיעו על ההעלאות לא נסוגו מהחלטתן, אך הסל לא אמור להתייקר מיידית אלא בטווח של שבועיים-שלושה. הקמעונאים מחזיקים מלאים ולא נחפזים להעלות את המחירים לצרכן, כי הם מבינים שזה פוגע בציבור ובמכירות ושאנחנו בתקופת מלחמה.

"אני לא מאמין שהשיעורים שננקבו הם השיעורים האמיתים בטווח של שלושת השבועות, כי יש גם מבצעים שהחברות ייאלצו לקיים כדי להוריד את העלייה הממוצעת. עם זאת, יש מוצרים שהם קריטיים, כמו שמן זית, שזה בעייתי בכל העולם בגלל מחסור.

"שמן הזית צפוי להתייקר בשיעור שננקב, כ־25%, כי מדובר בסחורות ובמוצרים שהתייקרו ברחבי העולם, ושם זה התייקר באופן דרסטי. קשה להתנבא בכמה המחירים יעלו בפועל בסופו של דבר".

גורם אחר אמר ל"ישראל היום": "אנחנו מנסים לדחות כמה שאפשר את ההתייקרויות, וכרגע לא אישרנו לספקים, אבל אנחנו צופים שביום ראשון נראה את השינוי בפועל ברוב רשתות השיווק. חלק מהספקים העלו מחירים כבר בתחילת ינואר".