ללא פרנסה ועם קצבה מזערית: "האזרחים הוותיקים מידרדרים לעוני"

המשק אמנם החל להתאושש, וישראלים רבים שהוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה כבר הוחזרו למקום עבודתם - אך לא כולם. לפי הערכות, אלפי אזרחים ותיקים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה נותרו ללא פרנסה גם בימים אלה.

מדובר באנשים שלא הצליחו לצבור פנסיה שמספיקה למחיה, ולכן רבים מהם נאלצים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. הם לא זכאים לדמי אבטלה, וקצבת הזקנה שהם מקבלים עומדת על 2,604 שקלים בלבד. כמו שקרה בימי הקורונה, גם בימי המלחמה המעסיקים לא ממהרים להחזיר אותם לעבודה, כי יש עובדים צעירים יותר, ולמצוא עבודה בגיל 70 היא לא משימה פשוטה.

בחודשים אוקטובר עד דצמבר אזרחים ותיקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה היו זכאים לקבלת מענק מיוחד של עד 4,000 שקלים בחודש, אלא שתוקף המענקים הסתיים יחד עם מתווה החל"ת בסוף דצמבר, ואזרחים ותיקים רבים נותרו ללא מענה.

ישראל (68), סיפר לנו כי לפני המלחמה עבד בחברת הסעות בשדה תעופה. "עבדתי שם כמעט 13 שנה. באמצע נובמבר הוציאו אותנו לחל"ת עקב המלחמה. קיבלתי חצי מענק עבור חודש נובמבר, ועבור חודש דצמבר עוד לא קיבלתי. בעבודה שלי התיירים לא מגיעים לארץ. אנחנו הראשונים שיוצאים לחל"ת והאחרונים שחוזרים. אני לא יודע מתי אני אחזור לעבוד".

הפנסיה של ישראל אינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד. לדבריו, "יש לי פנסיה של 400-300 שקלים, ואני מתקיים מקצבת זקנה. בעבר הרווחתי 14-13 אלף שקלים בעבודה. המצב הכלכלי שלי על הפנים, כי אין לי הכנסה נוספת חוץ מקצבת זקנה. המענק הוא קריטי מאוד, כי אין לי הכנסה אחרת. אני לוקח מהבן שלי כסף, לוקח מהילדים שלי כסף, לא הייתי במצב כזה המון שנים. אפילו בקורונה חייתי בסדר, אז קיבלתי קצבה של מובטל, הייתי בחל"ת. היום - שום דבר".

"אין סיוע מהמדינה"

גם עמי בן ה־70 סיפר בשיחה עם "ישראל היום" כי עבד לפני המלחמה בתחום התעופה, וכמו אצל ישראל, הפנסיה שהצליח לצבור לא מאפשרת לו להתקיים ממנה. עמי הוצא לחל"ת ועדיין לא ברור מתי יחזור למקום עבודתו, אם בכלל. בינתיים ניסה למצוא עבודה, אך ללא הצלחה רבה.

"אני חושב שיש פה תופעה של גיל. רואים את הקו"ח שלי עם כל הניסיון שיש לי, ואפילו לא מזמינים לראיונות עבודה. אני לא נראה בן 70, אבל זה לא עוזר. המעסיקים לא רוצים אנשים מבוגרים, יש פה בעיה, והקצבה מאוד נמוכה. לא מבין למה מעל גיל 67 אנשים לא זכאים לדמי אבטלה, תוחלת החיים מאוד עלתה. אם אני פוטרתי, תנו לי דמי אבטלה. כל החיים שלי שילמתי לביטוח הלאומי".

בעמותת 121, שהובילה ביחד עם כ־50 ארגונים את היוזמה למענקים חודשיים עבור אזרחים ותיקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה, דורשים להאריך אותם עבור ינואר ופברואר.

עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121: "אלפי מבוגרים שיצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה מידרדרים לעוני באופן מיידי. המלחמה גרמה לכך שהם איבדו את עבודתם, ומהחודש אין להם כל סיוע מהמדינה. הממשלה חייבת להמשיך את המענקים החודשיים שניתנו להם מאוקטובר עד דצמבר גם לינואר ולפברואר.

"המענקים הללו מותנים בתנאים שונים והגובה שלהם הוא עד 4,000 שקל לחודש, ועדיין זה סכום שמציל רבים. חייבים לאפשר אותו למי שלא חזר לעבודה. נזכיר כי ל־51% מהאזרחים הוותיקים אין פנסיה, ורבים מהם יוצאים לעבוד כדי להתקיים. אסור להפקיר את מי שטרם הוחזר לעבודה, וכעת נאלץ לבחור בין תרופה למזון".

להעביר חקיקה חדשה

לפני כשבוע פנתה עמותת 121 לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה דחופה לגבש ולהעביר חקיקה חדשה, אשר תבטיח הגנה על פרנסתם של המובטלים הפגיעים ביותר (אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלויות, ומפוני הדרום והצפון) גם בחודשים ינואר-פברואר, לצד צעדים לעידוד החזרה של עובדים מחל"ת, כדי למנוע היווצרות אבטלה כרונית וארוכת טווח.

בעמותת 121 מעריכים כי העלות התקציבית של מהלך זה אינה גבוהה, ומהווה רק שיעור מזערי מהוצאות הסיוע לנפגעי המלחמה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לסוף דצמבר הוגשו פחות מ־5,000 בקשות למענק.