"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ללא פרנסה ועם קצבה מזערית: "האזרחים הוותיקים מידרדרים לעוני"

מושלכים לעת זקנה: האזרחים לא זכאים לדמי אבטלה ותוקף המענקים המיוחדים הסתיים בסוף דצמבר, זאת אף שרבים מהם לא חזרו כלל לעבודה • אחת הסיבות: המעסיקים מעדיפים עובדים צעירים • "הפנסיה שלנו לא מאפשרת להתקיים בכבוד"

,עודכן
0השמעה
מתקשים. (אילוסטרציה). צילום: Getty

המשק אמנם החל להתאושש, וישראלים רבים שהוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה כבר הוחזרו למקום עבודתם - אך לא כולם. לפי הערכות, אלפי אזרחים ותיקים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה נותרו ללא פרנסה גם בימים אלה.

מדובר באנשים שלא הצליחו לצבור פנסיה שמספיקה למחיה, ולכן רבים מהם נאלצים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה. הם לא זכאים לדמי אבטלה, וקצבת הזקנה שהם מקבלים עומדת על 2,604 שקלים בלבד. כמו שקרה בימי הקורונה, גם בימי המלחמה המעסיקים לא ממהרים להחזיר אותם לעבודה, כי יש עובדים צעירים יותר, ולמצוא עבודה בגיל 70 היא לא משימה פשוטה.

בחודשים אוקטובר עד דצמבר אזרחים ותיקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה היו זכאים לקבלת מענק מיוחד של עד 4,000 שקלים בחודש, אלא שתוקף המענקים הסתיים יחד עם מתווה החל"ת בסוף דצמבר, ואזרחים ותיקים רבים נותרו ללא מענה.

ישראל (68), סיפר לנו כי לפני המלחמה עבד בחברת הסעות בשדה תעופה. "עבדתי שם כמעט 13 שנה. באמצע נובמבר הוציאו אותנו לחל"ת עקב המלחמה. קיבלתי חצי מענק עבור חודש נובמבר, ועבור חודש דצמבר עוד לא קיבלתי. בעבודה שלי התיירים לא מגיעים לארץ. אנחנו הראשונים שיוצאים לחל"ת והאחרונים שחוזרים. אני לא יודע מתי אני אחזור לעבוד".

בניין הביטוח הלאומי,צילום: אורן בן חקון

הפנסיה של ישראל אינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד. לדבריו, "יש לי פנסיה של 400-300 שקלים, ואני מתקיים מקצבת זקנה. בעבר הרווחתי 14-13 אלף שקלים בעבודה. המצב הכלכלי שלי על הפנים, כי אין לי הכנסה נוספת חוץ מקצבת זקנה. המענק הוא קריטי מאוד, כי אין לי הכנסה אחרת. אני לוקח מהבן שלי כסף, לוקח מהילדים שלי כסף, לא הייתי במצב כזה המון שנים. אפילו בקורונה חייתי בסדר, אז קיבלתי קצבה של מובטל, הייתי בחל"ת. היום - שום דבר".

"אין סיוע מהמדינה"

גם עמי בן ה־70 סיפר בשיחה עם "ישראל היום" כי עבד לפני המלחמה בתחום התעופה, וכמו אצל ישראל, הפנסיה שהצליח לצבור לא מאפשרת לו להתקיים ממנה. עמי הוצא לחל"ת ועדיין לא ברור מתי יחזור למקום עבודתו, אם בכלל. בינתיים ניסה למצוא עבודה, אך ללא הצלחה רבה.

"אני חושב שיש פה תופעה של גיל. רואים את הקו"ח שלי עם כל הניסיון שיש לי, ואפילו לא מזמינים לראיונות עבודה. אני לא נראה בן 70, אבל זה לא עוזר. המעסיקים לא רוצים אנשים מבוגרים, יש פה בעיה, והקצבה מאוד נמוכה. לא מבין למה מעל גיל 67 אנשים לא זכאים לדמי אבטלה, תוחלת החיים מאוד עלתה. אם אני פוטרתי, תנו לי דמי אבטלה. כל החיים שלי שילמתי לביטוח הלאומי".

בעמותת 121, שהובילה ביחד עם כ־50 ארגונים את היוזמה למענקים חודשיים עבור אזרחים ותיקים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות המלחמה, דורשים להאריך אותם עבור ינואר ופברואר.

עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121: "אלפי מבוגרים שיצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה מידרדרים לעוני באופן מיידי. המלחמה גרמה לכך שהם איבדו את עבודתם, ומהחודש אין להם כל סיוע מהמדינה. הממשלה חייבת להמשיך את המענקים החודשיים שניתנו להם מאוקטובר עד דצמבר גם לינואר ולפברואר.

לשכת האבטלה בירושלים // צילום: אורן בן חקון // לשכת האבטלה בירושלים,צילום: אורן בן חקון

"המענקים הללו מותנים בתנאים שונים והגובה שלהם הוא עד 4,000 שקל לחודש, ועדיין זה סכום שמציל רבים. חייבים לאפשר אותו למי שלא חזר לעבודה. נזכיר כי ל־51% מהאזרחים הוותיקים אין פנסיה, ורבים מהם יוצאים לעבוד כדי להתקיים. אסור להפקיר את מי שטרם הוחזר לעבודה, וכעת נאלץ לבחור בין תרופה למזון".

להעביר חקיקה חדשה

לפני כשבוע פנתה עמותת 121 לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה דחופה לגבש ולהעביר חקיקה חדשה, אשר תבטיח הגנה על פרנסתם של המובטלים הפגיעים ביותר (אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלויות, ומפוני הדרום והצפון) גם בחודשים ינואר-פברואר, לצד צעדים לעידוד החזרה של עובדים מחל"ת, כדי למנוע היווצרות אבטלה כרונית וארוכת טווח.

בעמותת 121 מעריכים כי העלות התקציבית של מהלך זה אינה גבוהה, ומהווה רק שיעור מזערי מהוצאות הסיוע לנפגעי המלחמה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לסוף דצמבר הוגשו פחות מ־5,000 בקשות למענק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר