הדיונים הקדחתניים על "תקציב המלחמה" או התקציב המתוקן לשנת 2024 נמשכו אל תוך הלילה, כאשר כל אחד מהשרים נלחם על הקיצוצים במשרדו, והכל כואב: הקיצוצים בסל התרופות, הקיצוצים בפיתוח "הכבישים האדומים", הקיצוצים בתוכניות המאבק עם הפשיעה במגזר הערבי, הקיצוצים בחקלאות דווקא בימים אלה.
נתניהו מבין שייתכן שמדובר בתקציב האחרון שהוא מעביר, והוא בטח לא רוצה להרגיז את השותפות הפוליטיות, ולכן איפה לא נעשה מאמץ לקצץ? נכון, לא בכספים הקואליציוניים ולא בסגירת המשרדים המיותרים. הציבור בישראל מבין את גודל השעה והוא היה מקבל באהבה את כל הגזירות והמסים - גם את מס הנסועה וגם את מס העישון ואפילו את העלאת המע"מ. הבעיה העיקרית היא שהציבור לא רואה סולידריות מהצד השני ודוגמה אישית מהממשלה - לא סגירת משרדים מיותרים ולא קיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים.
היקף הכספים הקואליציוניים שיקוצץ בתקציב המעודכן לשנת 2024 עומד על 2.5 מיליארד שקלים בלבד מתוך כ־8 מיליארד שקלים, כלומר כ־32% מסך הכספים הקואליציוניים לשנה זו.
זאת, בשונה מההבטחות שניתנו רק לא מזמן - לקצץ 70% בכספים אלה. זאת ועוד, מדובר רק במחצית מהסכום שעליו המליץ לקצץ אגף התקציבים, העומד על 5 מיליארד שקל. ומה בנוגע לסגירת המשרדים המיותרים? למרות שההחלטה הסופית טרם התקבלה נכון לכתיבת שורות אלה, הכיוון כבר ברור. 10 משרדי ממשלה בטוח לא ייסגרו כאן, והממשלה תמשיך לכהן עם כמות לא סבירה של שרים, דווקא בזמן המלחמה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צדק מאוד כאשר אמר שהיריעה קצרה מדי, וצעדי ההתאמות (או הקיצוצים) בהם נוקטת הממשלה הם בכיוון הנכון, אך אינם מספיקים. לכן קרא הנגיד לבצע צעד מאוד לא פופולרי ולהעלות את המע"מ ב־1% כבר השנה. זאת בשונה ממה שהתפשר עליו נתניהו - להעלות את המע"מ רק בשנת 2025 עם אופציה לביטול ביולי 2024, במילים אחרות ללכת עם (הקיצוצים) ולהרגיש בלי.
נכון, העלאת המע"מ ב־1% היא צעד שיפגע בעיקר במשפחות העניות, אך הצרכים הפוליטיים של הממשלה לא משאירים ברירה אחרת. צריך להביא כסף ממקור אחר. לסיום נציין כי ישיבת הממשלה התחילה כאשר תקרת הגירעון המוצעת בתקציב עומדת על 6.5%, יעד שמרני יחסית בהינתן הנסיבות.
מובן שמדובר רק בתחזית שעלולה להחמיר במידה שהלחימה תהיה ממשוכת או עוצמתית יותר מהמתוכנן. נותר רק לקוות כי האוצר לא יצטרך להגדיל תקרה זו באופן משמעותי כדי לרצות את שרי הממשלה ולהעביר את התקציב, אחרת חברות דירוג האשראי עלולות להיות מודאגות וזה כבר יעלה לנו ביוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו