"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

תקציב 2024: למען השרידות הפוליטית של הממשלה

נתניהו מבין שייתכן שמדובר בתקציב האחרון שהוא מעביר, והוא לא רוצה להרגיז את השותפות הפוליטיות •לכן כמעט ואין נגיעה בכספים הקואליציוניים ולא במשרדים המיותרים • הציבור בישראל מבין את גודל השעה והיה מקבל באהבה את כל הגזירות והמסים אם רק חברי הממשלה היו נותנים דוגמא אישית

,עודכן
0השמעה
מרחב התמרון מצטצם, נתניהו וסמוטריץ'. צילום: אי.פי.אי

הדיונים הקדחתניים על "תקציב המלחמה" או התקציב המתוקן לשנת 2024 נמשכו אל תוך הלילה, כאשר כל אחד מהשרים נלחם על הקיצוצים במשרדו, והכל כואב: הקיצוצים בסל התרופות, הקיצוצים בפיתוח "הכבישים האדומים", הקיצוצים בתוכניות המאבק עם הפשיעה במגזר הערבי, הקיצוצים בחקלאות דווקא בימים אלה.

נתניהו בפתח ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2024| רועי אברהם / לע״מ, סאונד: יחזקאל קנדיל / לע״מ

נתניהו מבין שייתכן שמדובר בתקציב האחרון שהוא מעביר, והוא בטח לא רוצה להרגיז את השותפות הפוליטיות, ולכן איפה לא נעשה מאמץ לקצץ? נכון, לא בכספים הקואליציוניים ולא בסגירת המשרדים המיותרים. הציבור בישראל מבין את גודל השעה והוא היה מקבל באהבה את כל הגזירות והמסים - גם את מס הנסועה וגם את מס העישון ואפילו את העלאת המע"מ. הבעיה העיקרית היא שהציבור לא רואה סולידריות מהצד השני ודוגמה אישית מהממשלה - לא סגירת משרדים מיותרים ולא קיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים.

היקף הכספים הקואליציוניים שיקוצץ בתקציב המעודכן לשנת 2024 עומד על 2.5 מיליארד שקלים בלבד מתוך כ־8 מיליארד שקלים, כלומר כ־32% מסך הכספים הקואליציוניים לשנה זו.

זאת, בשונה מההבטחות שניתנו רק לא מזמן - לקצץ 70% בכספים אלה. זאת ועוד, מדובר רק במחצית מהסכום שעליו המליץ לקצץ אגף התקציבים, העומד על 5 מיליארד שקל. ומה בנוגע לסגירת המשרדים המיותרים? למרות שההחלטה הסופית טרם התקבלה נכון לכתיבת שורות אלה, הכיוון כבר ברור. 10 משרדי ממשלה בטוח לא ייסגרו כאן, והממשלה תמשיך לכהן עם כמות לא סבירה של שרים, דווקא בזמן המלחמה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צדק מאוד כאשר אמר שהיריעה קצרה מדי, וצעדי ההתאמות (או הקיצוצים) בהם נוקטת הממשלה הם בכיוון הנכון, אך אינם מספיקים. לכן קרא הנגיד לבצע צעד מאוד לא פופולרי ולהעלות את המע"מ ב־1% כבר השנה. זאת בשונה ממה שהתפשר עליו נתניהו - להעלות את המע"מ רק בשנת 2025 עם אופציה לביטול ביולי 2024, במילים אחרות ללכת עם (הקיצוצים) ולהרגיש בלי.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון,צילום: אורן בן חקון

נכון, העלאת המע"מ ב־1% היא צעד שיפגע בעיקר במשפחות העניות, אך הצרכים הפוליטיים של הממשלה לא משאירים ברירה אחרת. צריך להביא כסף ממקור אחר. לסיום נציין כי ישיבת הממשלה התחילה כאשר תקרת הגירעון המוצעת בתקציב עומדת על 6.5%, יעד שמרני יחסית בהינתן הנסיבות.

מובן שמדובר רק בתחזית שעלולה להחמיר במידה שהלחימה תהיה ממשוכת או עוצמתית יותר מהמתוכנן. נותר רק לקוות כי האוצר לא יצטרך להגדיל תקרה זו באופן משמעותי כדי לרצות את שרי הממשלה ולהעביר את התקציב, אחרת חברות דירוג האשראי עלולות להיות מודאגות וזה כבר יעלה לנו ביוקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר