סומכים בעיניים עצומות: הטעות שכולנו עושים בבחירת החיסכון הגדול ביותר בחיינו

מי מאיתנו לא השווה מחירים בבחירת מקרר, מכונית או נופש בחו"ל? אבל כאשר מדובר בבחירת החיסכון הגדול והמשמעותי ביותר בחיינו – החיסכון הפנסיוני, רובנו לא מבצעים כמעט בדיקות או השוואות וסומכים בעיניים עצומות על הסוכנים שמתוגמלים על צירוף לקופה זו או אחרת.

מדו"ח מבקר המדינה בנושא הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, עולה התמונה הבאה: למרות האפשרות לניוד בין הקופות השונות, הרוב המוחלט של הבקשות להעברות כספים בין קרנות פנסיה ובין קופות גמל הוגשו על ידי עמיתים שצורפו בידי סוכנים (50% - 65% בקרנות הפנסיה ו-57% - 85% בקופות הגמל) - סוכנים אלו מתוגמלים עבור צירוף לקוחות חדשים, ומשכך אין הדבר מעיד בהכרח על קיומה של תחרותיות המיטיבה עם החוסך או המבוטח.

כמו כן, העלתה הביקורת ליקויים נוספים, בין היתר, לגבי התחרות בין שחקנים שונים במוצרי השקעה בכסף הפנוי של הציבור. נמצא כי רשות שוק ההון אינה מנצלת דייה את התקציב, וכי מערכות המחשוב שעליהן מתבססת עבודתה מיושנות וחסרות. שמונה גופים מוסדיים מחזיקים בכ-90% מחסכונות הציבור, שהיקפם הכספי הוא כ-2 טריליון שקל.

המבקר קובע כי הזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים מעלה חשש שבמקרה של חוסר יציבות פיננסית, הם יפעלו בצורה דומה, ובכך יעמיקו את השלכות המצב. היקף ההחזקות הניכר של הגופים המוסדיים בחברות במשק הישראלי, והזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים, מעלים חשש להקצאה לא יעילה של מקורות במשק ולסיכונים רוחביים.

כמו כן, תועדו חוסרים במערך הפיקוח על ניהול הסיכונים, בפרט בתחום הסייבר, ובמערך הביקורות והאכיפה של הרשות - שהוא חלק מהותי ממנגנון ההרתעה והפיקוח על הגופים המוסדיים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד האוצר יבחן הקמת ועדת המשך לבחינת היקף ההחזקות הניכר של הגופים המוסדיים בחברות במשק הישראלי, והזהות היחסית בתמהילי ההשקעות של הגופים, בהתאם להמלצות צוות הריכוזיות. זאת מכיוון שמדובר בכספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי המנוהלים בנאמנות על ידי הגופים המוסדיים, שהיקפם הכספי ניכר וממשיך לגדול מדי שנה.