חרבות כסף: "יציבותו של המשק תלויה בעיקרה בהתנהלות שר האוצר"

'מלחמת חרבות ברזל', הכניסה את המדינה להוצאות גדולות מאד בעקבות צרכי הביטחון שקפצו בבת אחת, ובשל הצורך לסייע למפונים מעוטף עזה ומאזור הצפון. הצרכים האלו הם רק תחילת המעמסה שתיפול על תקציב המדינה, כי בהמשך הדרך יהיה צורך להגדיל דרמטית את תקציב הביטחון בארץ, כדי להתאים אותו מחדש לאיומים מולם מתמודדת ישראל.

על הרקע הזה עולה השאלה כיצד המדינה תתמודד עם ההוצאות הגדולות האלו? על ידי הטלת מיסים על הציבור כדי לאזן את תקציב המדינה, או שהיא באמצעות לקיחת הלוואות כספים ממדינות אחרות בעולם. את השאלות האלו הפננו אל פרופסור אליס ברזיס, ראשת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית ומנהלת פורום מאקרו-ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

"במצב הנוכחי של ההוצאות הגדולות, מה שמצופה משר האוצר זו מדיניות אחראית, מדיניות כזו שתראה לנגד עיניה את טובת המדינה כולה ולא את טובת המצביעים והמגזר שלו". אומרת פרופ' ברזיס ומוסיפה: "למרבה הצער, עד עכשיו שר האוצר התנהל לטובת המגזר שלו. שנית, גם שר האוצר מתנהל כאילו הוא מבין כבר הכל בתחום הכלכלה וזה לא המצב. כדאי מאד שהוא יגלה ענווה בתחום" אומרת פרופ' ברזיס.

בנוסף לדברים אלו, מציינת פרופ' ברזיס, כי בעיית התקציב אכן מעלה שאלות האם הממשלה תטיל מיסים על הציבור?  לדעתה, אין לעשות זאת. "ראשית, לפני שבכלל מדברים על מה שיש לעשות, משרד האוצר יחכה לראות מה ההוצאות של המדינה. כלומר, מה הצרכים הכלכליים שלה. אחרי כן, יבקשו באוצר לראות מה ההכנסות של המדינה ממיסים. כאן אגב, יש להעריך שהוצאות המדינה ממיסים יקטנו, כי יש המון אנשים במילואים שלא עובדים. יש עצירת פעילות בענפים שלמים כמו הבנייה, חקלאות וכל מגזר העצמאים, לכן יש להעריך כי ההכנסות של המדינה ירדו.

"אחרי שיתקבלו שני הנתונים האלה, יבדקו באוצר מה הפער בין ההוצאות להכנסות. כלומר, באיזה גרעון המדינה מצויה. אם הגרעון יהיה קטן מארבעה אחוזים, אז לא יוטלו מיסים. אם הוא יהיה מעל חמישה אחוזים - יוטלו מיסים. אבל כאן, חשוב לציין, גובה מס ההכנסה בישראל כבר גדול מאד ואנו מגיעים לרגע שאם יעלה יותר, אז אנשים כבר יתחילו לחפש איך לא לשלם מס וההכנסות של המדינה ממיסים יקטנו.  למצב הזה קוראים - עקומת לאפר. עקומה זאת מראה שהחל מרמה מסויימת של גביית מס, ההכנסות בעצם לא עולות אלא דווקא יורדות.

"אני אומרת את זה כנגד כל אנשי השמאל שאומרים אדרבא, להטיל עוד מיסים על העשירים. מה שאני כן מייעצת, זה להעלות את המע"מ באחוז, כאן המדינה תרוויח כ-7 מיליארד דולר, שיקטינו מספיק את הגרעון שלה. גם כאן אמנם יש את עקומת לאפר, אבל אנחנו כרגע לא במקרה הזה".

מעבר להטלת אחוז מס ערך מוסף, נוגעת פרופ' ברזיס, באחת הנקודות הכואבות בישראל - אחוז העובדים "בשחור". "בישראל, על פי בדיקות מחקריות שונות, מעל 20 אחוז מהעובדים ובעלי העסקים עובדים בשחור. יש ממש בתים שבהם אפשר לראות מספרה, או מכון יופי, או כל סוג אחר של בית עסק, ובעל הבית טוען שהוא בכלל לא עובד.

"משמעות המציאות הקשה הזו, היא שלמעשה המדינה מפסידה כ-20 אחוז מהמיסים שמגיעים לה. אם כאן תהיה העמקה של הגבייה, שרשויות המס יפעלו חזק נגד מעלימי מס, אף אחד לא יצעק והמדינה תרוויח מכך", מסבירה פרופ' ברזיס.

באשר לשאלה, האם יהיו עליות מחירים במשק ויורגש זינוק באינפלציה בעקבות העובדה שמחיר הדלק עלה החודש ומחיר החשמל צפוי לעלות בחודש הבא, העירה פרופ' ברזיס, שהתייקרויות מסוג זה תלויות מאד גם בהתנהלות שר האוצר ויחסיו עם נגיד בנק ישראל.

"אף אחד לא יגיד לך עכשיו בצורה וודאית האם אנחנו לפני התייקרויות, או שהמצב יציב מבחינה פיסקאלית. הסיבה לכך היא, שמצד אחד שער החליפין ירד והשקל יותר חזק, דבר שמונע עליית מחירים ומצד שני, ישנם יבואנים שמעלים מחירים.

בכל מקרה, אנו רואים שנגיד בנק ישראל הוריד במקצת את הריבית של בנק ישראל. יש כאן רמז לשר האוצר, בסגנון: 'אתה רצית שאני אוריד ריבית ואקל על האנשים? אז אתה מצד שני, תנהל תקציב אחראי'. זה מין שיח בין הנגיד, לשר האוצר, במציאות המורכבת שלנו וצריך להגיד, שאם שר האוצר לא יבין את השיח הזה, לא נראה יותר הורדות ריבית, אלא אפילו העלאות ריבית חזרה, כדי לייצב את המשק. כלומר, הכל תלוי כרגע בשר האוצר".