בעלות העסקים קורסות בחזית הכלכלית: "ללא ליווי מקיף והתאמות נדרשות - הן יגיעו לאבטלה"

קרב שלא נגמר: 53% מבעלות העסקים הקטנים והזעירים מדווחות על ירידה של יותר מ־50% בהכנסות העסק מאז המלחמה.

עבור 56% מהן מדובר בעסק שהוא מקור הפרנסה המרכזי או היחיד. יחד עם זאת, מרביתן בוחרות להמשיך את העסק עם התאמות מסוימות. כך עולה ממחקר שערכה עמותת "יוזמות עתיד", שמלווה נשים בתהליכי פיתוח והקמה של עסקים זעירים וקטנים. המחקר נערך בחודש דצמבר בקרב 750 עסקים, באמצעות חברת "אדווה מחקר ופיתוח".

באשר לגובה ההכנסה הממוצעת עד המלחמה, כחמישית (21%) מהן דיווחו על הכנסה של עד 2,000 שקלים בחודש; 22% דיווחו על הכנסה ממוצעת של 5,000-2,000 שקלים בחודש; 23% דיווחו על הכנסה של 8,000-5,000 שקלים בחודש; 17% דיווחו על הכנסה חודשית ממוצעת של 11,000-8,000 שקלים; 12% דיווחו על הכנסה של 20,000-11,000 שקלים בחודש, ו־5% דיווחו על הכנסה של יותר מ־20,000 שקלים בחודש.

למרות הירידה הדרמטית בהכנסות העסק, רק 2% שוקלות לסגור את העסק, ו־8% שוקלות להקפיא אותו לזמן הקרוב. 38% בוחרות לנהל אותו בהתאמות מסוימות, וכ־53% מהן ממשיכות לנהלו כרגיל. 44% מהן מאמינות כי העסק יתאושש בתוך שנה.

המחקר בחן גם את מהות הפגיעה בעסק: 37% השיבו שהן אינן יודעות כיצד להפעיל את העסק במצב הנוכחי. 31% אינן מסוגלות להניע את עצמן להפעיל את העסק, 21% השיבו שהעסק לא רלוונטי למצב הלחימה, ו־11% ענו שאיבדו לקוחות בעקבות מעבר מקום, או שאין להן הציוד והתנאים להפעיל את העסק.

צל כבד על העסקים

לדברי צופית גורדון, מנכ״לית "יוזמות עתיד", "השנים האחרונות הטילו צל כבד על העסקים. קורונה, יוקר מחיה וכעת מלחמה. מדובר בשורה של נסיבות עסקיות הרסניות, בייחוד לעסקים קטנים של עובד או עובדת אחת.

"נשים מהוות יותר מ־60% בקבוצה של כ־200,000 בעלי עסקים זעירים וקטנים שמחזורם העסקי עומד על 300-200 אלפי שקלים בשנה. חלקן הגדול הן אימהות יחידניות שהצליחו בכוחות עצמן להקים עסק כמקור פרנסה, למרות חסמים של השכלה, תרבות, גיל, שפה ועוד. נשים אלו הן הראשונות להיפגע אבל אחרונות להישמע, הן הנשים השקופות של 'חרבות ברזל'. ללא ליווי מקיף ומימון של ההתאמות הנדרשות, העסק לא ישרוד, מקור הפרנסה יאבד, ואבטלה, עוני והסתמכות על קצבאות מדינה יתפסו את מקומם".

כאמור, נשים עצמאיות רבות מתמודדות בתקופת המלחמה עם ירידה גדולה בהכנסות. אלישבע שוק (28), חרדית מאזור ירושלים, נשואה ואמא לארבעה, היא בעלת עסק לפרסום ושיווק דיגיטלי לעסקים מהמגזר הכללי במגזר החרדי. היא מספרת: "העסק קיים שנתיים. לפני המלחמה הייתי במצב ממש טוב. חתמתי על חוזה מאוד גדול והרגשתי בשיא. ואז הגיע 7 באוקטובר. בהתחלה לא מעניין אותך הכסף ושום דבר. אני גרה ליד כפר ערבי וכל הזמן היו התרעות על חדירה. לאט־לאט קיבלתי הודעות מהלקוחות שהם מבטלים חוזים כי העסקים שלהם קרסו. הדבר הראשון שמורידים זה את תקציב השיווק, כי אין מה לשווק. 

"לא מפקירים פצועים"

"בסוף אוקטובר מצאתי את עצמי בלי עסק ובלי פרנסה, והתנדבתי בכתיבת תוכן להסברה. בעלי עובד, אבל זו ההכנסה העיקרית בבית. אין לי חסכונות, הכל הושקע בעסק וזה הגיע למצב שבו היה קשה להתמודד עם ההוצאות הרבות, שכוללות שכירות, אוכל ועוד. בהתחלה חשבתי לסגור את העסק ולהיות שכירה, אבל זה גם לא פשוט".

על הציפיות מהמדינה היא אומרת: "אני עדיין לא קיבלתי מהמדינה פיצוי. אני מצפה שהיא תתמוך גם בעסקים הקטנים. 1,000 או 3,000 השקלים שהם נתנו הם בדיחה לעומת העסקים הגדולים".

בר קדרנל, נשואה ואם לשלושה מתל אביב, היא בעלת העסק "צחוק פלוס". היא מספרת: "את העסק פתחתי בעקבות הבן שלי, שאובחן על הספקטרום האוטיסטי.

זה לא ישר חוזר לאירועים גדולים. אני דווקא אוהבת את הקטע של החברות שנפגשות בבית באשקלון לחגוג את השנה החדשה. כמו כן, 'יוזמות עתיד' מסייעים לי באמצעות מנטור, ואנחנו מוציאים מוצר חדש, שהוא ערכת קלפים ומשחקים לקבוצות ולמשפחות, כדי להכניס שמחת חיים במפגשים המשפחתיים, אפילו בממ"ד".

גם לארגוני העצמאים יש ביקורת על מתווה הפיצויים. לדברי עו״ד רועי כהן, נשיא "להב - לשכת העצמאים בישראל","במשרד האוצר עדיין לא הפנימו שמלחמה לא נגמרת ביום אחד ושלא מפקירים פצועים בשטח.

לצערי ההחלטה לא להמשיך את מתווה הפיצויים בענפים כמו תיירות, תרבות, אירועים, הפקות ואזורים שלמים מעבר ל־7 ק״מ שלא חזרו לפעילות, זו גזירת מוות לעסקים אלו. נילחם בוועדת הכספים לשנות את ההחלטה של שר האוצר, שמעידה על היעדר קשר עם המציאות בשטח".