שפל בהשקעות, התרחקות קרנות זרות ופער מארה"ב: השנה העגומה של ההייטק הישראלי

תמונה כואבת: ניתוח מכון SNPI מעלה כי סך ההשקעות בהייטק הישראלי עמד השנה על 7.3 מיליארד דולר, צניחה של כ־60% ביחס לשנת 2022 - פי שניים משיעור הירידה בהשקעות בארה"ב.

מתוך כלל הקרנות הזרות שהשקיעו בהייטק הישראלי ב־2022 - 42% לא חזרו להשקיע ב־2023.

המיתון העולמי וחוסר היציבות המקומי, ששיאו במלחמת חרבות ברזל, הביאו לכך ש־2023 היתה שנת משבר בהייטק הישראלי.

מכון המחקר והמדיניות SNPI פרסם דוח לסיכום השנה, המצביע על המשך הצניחה בהשקעות ובמספר סבבי הגיוס, בעיקר בשלבי הגיוס המוקדמים, על קפיצה משמעותית בשיעור הקרנות הזרות שהפסיקו להשקיע בהייטק המקומי, ועל ירידות חדות בהשוואה לארה"ב ולאירופה.

לאחר שנה קשה במיוחד, 2024 מציבה את ההייטק הישראלי בפני פרשת דרכים שתעצב את עתידו. הדוח מציג ארבע שאלות מרכזיות שיכריעו אם ההייטק ימשיך להיות קטר הצמיחה של המשק הישראלי, בשילוב הסיבות לאופטימיות והנקודות מעוררות הדאגה.

שפל בסבבי הגיוס

עוד עולה מהדוח כי בשנת 2023 נרשם שפל במספר סבבי הגיוס, שהסתכמו ב־624 סבבים, ירידה של 40% ביחס ל־2022.

ההשקעות ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב־1.3 מיליארד דולר - הנתון הנמוך מאז 2017. מחברי הדוח מציינים גם כי שיעור הירידה בהשקעות בישראל ב־2023 לעומת השנה שעברה הוא כפול מבארה"ב - צניחה של כ־60% בהשקעות בהייטק הישראלי, לעומת 30% בארה"ב ו־44% באירופה.

כמו כן, חלה ירידה חדה בהשקעות בסבבים המוקדמים וסך השקעותה־Seed (כלומר, ההשקעה ה"רצינית" הראשונה בחיי הסטארט־אפ) צנח ב־50% בהשוואה ל־2022.

זאת ועוד, 42% מהקרנות הזרות שהשקיעו בישראל ב־2022 לא חזרו להשקיע ב־2023 - נתון זה גבוה יותר מפי שניים ביחס לממוצע השנים הקודמות, שעמד על כ־17%. תופעה זו ניכרת גם בקרב הקרנות הישראליות, אך בשיעור נמוך יותר של 32% (לעומת ממוצע של 19%).

מצוקה גדולה

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר SNPI, אמר בהתייחסות לנתונים כי "ההייטק הישראלי נמצא במצוקה אחרי שנה קשה במיוחד, עם האטה עולמית, רפורמה משפטית והמלחמה שטרם הסתיימה. אין לישראל פריבילגיה להסתמך רק על כוחות השוק ולהסתכן בדעיכת המנוע של המשק - ואחריו של כלכלת ישראל כולה".

קנדל קרא לממשלה לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח כדי לעזור לענף ההייטק להתאושש. "כמו במשברי עבר, יש להבטיח שההייטק יתאושש ואף ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי, ויחזור לעמדת הובלה עולמית. היום, יותר מתמיד, יש צורך במדיניות ממשלתית חכמה, קוהרנטית ופרו־אקטיבית.

"אנו קוראים למקבלי ההחלטות לא להתעלם מנורות האזהרה הבוהקות - ולפעול באופן מיידי להקמה של כוח משימה כלל־ממשלתי, בשיתוף סקטור ההייטק והחברה האזרחית, כדי לפתח וליישם אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח. ללא מאמץ משותף, ישראל עלולה למצוא את עצמה מידרדרת לנקודת אל־חזור".