"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר באוצר: "את המלחמה הזאת צריך לממן - נדרשת העלאת מסים או קיצוץ ההוצאות"

סגן ראש אגף תקציבים: "חלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם משתתפים בשוק התעסוקה" • קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, אמרה בהתייחס להצעתו של אבי שמחון לבטל א תקציב 2024: "אמירות חסרות אחריות בצורה קיצונית"

,עודכן
0השמעה
אובדן אמון בשווקים. קרנית פלוג. צילום: דודי ועקנין

כפיר בטט, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, התייחס היום (חמישי) לעלות המלחמה ולנטל הכפול על אוכלוסיית משלמי המסים ומשרתי המילואים: "את המלחמה הזו צריכים לממן. הניסיון לברוח מסדרי העדיפויות, ולדבוק בסיסמאות יביא לפגיעה הרבה יותר גדולה בכלכלה בטווח הבינוני והארוך לעולם העסקי, והגדלת הנזק תפגוש אותנו חזיתית". הדברים נאמרו בדיון של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומינהלת המעסיקים וההון האנושי.

"לעשות את ההחלטות הקשות - אך הנכונות". בטט,צילום: ללא

לדברי בטט, "לשם מימון הנטל הביטחוני נדרשים שינויי סדרי עדיפויות - העלאת מסים או קיצוץ ההוצאות, זו העלות הישירה. הצפי הוא לעלייה בנטל על משרתי המילואים, שיוצר עומס גדול מאוד על המגזר העסקי ועל משקי הבית. הבעיה היא שמשלמי המסים ומשרתי המילואים הם במידה רבה אותה האוכלוסייה.ההתמודדות חייבת להיות בסדרי עדיפויות, המדינה צריכה להבין איפה היא צריכה לקצץ כדי לא להטיל נטל עודף על משלמי המסים. החפיפה בקרב האוכלוסייה שנפגעת, נובעת מכך שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם משתתפים בנטל ההשתתפות בשוק התעסוקה".

את המלחמה צריך לממן. בנק ישראל,צילום: אורן בן חקון

"השווקים יאבדו אמון"

בטט הוסיף: "התחזית הדמוגרפית היא מאוד ברורה. אנו יודעים כמה ישתתפו בשוק העבודה בעוד 20 שנה, אם לא נכניס את אותן האוכלוסיות היום לשוק העבודה ובפריון גבוה. עלינו לשאול את עצמנו עם איזו כלכלה נהיה - כלכלה שבה שיעורים הולכים ופוחתים נוטלים חלק בשוק התעסוקה אם לא נעשה את השינוי בסדרי העדיפויות שאנו זקוקים לו? או שנמצא את הדרך לעשות את ההחלטות הקשות אבל הנכונות.לאזן חזרה לטווח הבינוני-רחוק את שיעור הגירעון, ולהביא לכך שבעוד 20 שנה יהיו לנו אותן אוכלוסיות שמשתתפות, כתף אל כתף עם האוכלוסייה האחרת שהנטל נופל עליה כעת".

פרופסור קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, אמרה בהתייחס להצעתו של פרופ' אבי שמחון: "האמירות לוותר על תקציב 2024 הן חסרות אחריות בצורה קיצונית. אם לא נתנהל תוך הפנמת האירוע, שינוי סדרי העדיפויות לתמיכה בלחימה, במגזר העסקי ובמנועי הצמיחה, ולא בדברים שמזיקים גם בימים כתיקונם - השווקים יאבדו את האמון בנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר