ענף התעשייה משווע לידיים עובדות: "אנחנו מול שוקת שבורה"

בשבועות האחרונים בהחלט ניכר כי המשק חוזר לעבוד: הקניונים והמסעדות מתמלאים והכבישים הופכים להיות פקוקים יותר. עם זאת, חלק מהענפים מתקשים להתאושש ולחזור לפעילות מלאה.

בענף התעשייה, למשל, שיעור המפעלים הפועלים באופן מלא עומד על 18% בלבד. המחסור בעובדים עדיין מהווה הבעיה האקוטית ביותר שאיתה מתמודדת התעשייה הישראלית: כ־70% מהמפעלים מדווחים כי חסרים להם עובדים.

המחסור בעובדים בתעשייה נוצר בעקבות גיוס מילואים נרחב, פינוי אזרחים ממקום מגוריהם באופן שלא מאפשר את המשך העסקתם, וכן פתיחה חלקית בלבד של מוסדות החינוך, דבר שמונע מהורים שמשגיחים על ילדיהם להגיע למקום העבודה.

אף שהתעשיינים משוועים לידיים עובדות, בחלק מהמקרים הבאת עובדים זרים לא באמת תסייע, לפחות לא באופן מיידי. כך במקרה של המפעל "קריסטל דום" שבשדרות, למשל, שעובדיו בעלי ההכשרה המקצועית פונו לבתי מלון באילת ובים המלח.

המנכ"ל ערן שליש, כמו תעשיינים אחרים מאזור התעשייה שדרות, מלין על כך שלעובדים המפונים יש תמריץ שלילי לא לעבוד לפחות עד לסוף הרבעון, זאת אף שמספר האזעקות קטן באופן ניכר בשדרות.

שליש מספר בשיחה עם "ישראל היום": "אנחנו בשדרות כבר יותר מ־20 שנה. עברנו את כל הסבבים והמשכנו לייצא, ושום דבר לא שבר אותנו. האירוע הנוכחי הוא שונה. כבר אגיד שבשורה התחתונה - שום חמאס לא ישבור אותנו. נעשה כל מה שצריך בשביל לעבור את זה, אבל אנחנו צריכים עזרה. והמדינה לא עוזרת לנו, אלא להפך".

לדבריו, "חלק גדול מעובדי המפעל חוו טראומה קשה. הסתובבו להם מחבלים מול החלונות - אירוע שאף אחד לא יכול לדמיין. העובדים שלנו פונו למקומות מרוחקים, רובם לים המלח, לאילת, לירושלים. כולם עובדים מקצועיים, מפעילי פסי ייצור, לא משהו שאפשר למצוא לו חלופות מהרגע לרגע.

הם פונו, ואנחנו התחלנו לעבוד כבר מהשבוע הראשון של המלחמה.

"לא היה כיף בשדרות. באנו עם צוות מצומצם של מנהלים, והתחלנו לנסות להפעיל את מה שאפשר בתנאים־לא־תנאים. זה שטח צבאי סגור, אבל אנחנו מפעל חיוני, אז קיבלנו אישור לעבוד. אבל אף אחד לא דמיין שזה ייקח רבעון שלם, והיד עוד נטויה. אתמול העובדים קיבלו הודעה שהאריכו להם עד 31 בדצמבר (את השהייה בבתי המלון; ס"ג) - זה רבעון שלם שבו המפעל לא עובד, ומתפקד בתפוקה מאוד־מאוד נמוכה".

שליש סבור כי הבאת עובדים זרים לא תעזור לרוב המפעלים. "אנחנו לא חקלאות, אנחנו צריכים עובדים מקצועיים, את העובדים שלנו. אנחנו לא יכולים להכשיר עובדים חדשים למה שיש פה. וגם אין באמת עובדים. אין דרך פרקטית להכשיר עובדים חדשים כרגע במצב הנתון.

"הגענו למצב ששדרות יותר שקטה מהמרכז היום. כרגע יש לעובדים יש תמריץ להישאר בבתי המלון בחוסר מעש, וכשייגמר האירוע - להרבה מהם, לצערי, לא יהיה לאן לחזור. חלק גדול מהתעשייה יקרוס. אי אפשר להחזיק מעמד רבעון שלם בלי לייצר, אנחנו מאבדים את השוק שלנו. אנחנו בפיגורים נוראיים, ואנחנו מקבלים מלא הזמנות שאנחנו לא מסוגלים לייצר".

נציין כי ועדת העבודה והרווחה אישרה ביום חמישי האחרון מענקי עידוד המשך תעסוקה למפונים, ולמי שמועסקים באזור שפונה: עובדים שפונו מבתיהם, או שהועסקו באזור שפונה, וישובו לעבודה - יקבלו גם הם מענק של 3,000 שקלים בחודש בגין עבודה בתקופת המענק. הזמן יראה אם המענק יעזור.

"לא נעסיק פלשתינים"

אורן כהן, המנכ"ל והבעלים של מפעל "מנדלבוים" לייצור מזרנים, הנמצא באזור התעשייה שדרות, מספר בשיחה עם "ישראל היום": "ב־9 באוקטובר כבר חזרנו לעבוד. היתה הירתמות של צוות עובדים מצומצם, שהחליט להגיע למרות הסיכון, כי היתה דרישה גדולה מהצבא. הצבא הזמין מזרנים לחיילים שגויסו למילואים ושנמצאים בשטח, אז הפעלנו את פס הייצור של מזרני צבא.

"נקלענו למצב כיום שאין לנו עובדים ישראלים, שפוזרו ברחבי הארץ - באילת, בים המלח וגם במרכז - וגם אין עובדים פלשתינים מהגדה. אנחנו כבר לא נעסיק יותר עובדים פלשתינים, גם אם יתאפשר. אי אפשר למצוא עובדים ישראלים לעבודה ברצפת ייצור - זה כמעט בלתי אפשרי.

"בינתיים המדינה מקדמת הבאת עובדים זרים מהודו, אבל למיטב ידיעתי הם מיועדים לענפי הבניין והחקלאות, ולא לתעשייה, מה שמותיר אותנו ללא פתרון וללא יכולת להגיע לתפוקה מלאה. כרגע אנחנו ב־50% תפוקה לעומת ימי השגרה. אנחנו מול שוקת שבורה".

כהן מוסיף: "אנחנו ממשיכים לשלם שכר כרגיל לכל העובדים הישראלים שפונו, אז נוצר כאן תמריץ לא להגיע לעבודה. הצענו תמריץ של 30% תוספת שכר לכל מי שמגיע למפעל, ואלה גם עלויות שאנחנו סופגים כדי לשכנע את האנשים לבוא".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים, ד"ר רון תומר, הודיע לאחרונה לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ולשר העבודה יואב בן צור כי התעשייה זקוקה ליותר מ־20 אלף עובדים זרים באופן מיידי, כדי לשמור על החוסן הלאומי ולמלא את צורכי המשק.

"חוסר קריטי בעובדים"

במכתב ששלח ד"ר תומר לשרים ביום חמישי האחרון, הוא כתב: "כיום התעשייה נמצאת בחוסר של יותר מ־25 אלף עובדים, שאין לדעת אם ומתי יוכלו לחזור לעבודתם. מדובר בעובדים בכל רמות ההעסקה, ובעיקר בעובדי ייצור במשרות שלצערנו לא ניתן לאייש על ידי עובדים ישראלים, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים. המשך המצב הקיים, ללא מתן מענה מיידי ומשמעותי לבעיית כוח האדם, עשוי לפגוע קשות בחוסן הלאומי וביכולתנו להמשיך לספק את צורכי המשק".

ד"ר תומר הוסיף כי הוא דורש באופן מיידי "כ־22 אלף עובדים זרים לענפי התעשייה. מכסה זו צריכה להיות פתוחה ותחת מינימום הגבלות שכר ואחרות, בדומה למכסות שעברו לאחרונה".