בזמני חירום או בשגרה: החיסכון לפנסיה הוא קריטי

חיסכון לפנסיה הוא אחת מההחלטות הפיננסיות החשובות ביותר בחיי משק הבית. מן הראוי להקדיש לו תשומת לב גם כעת.

השכירים מפרישים לפנסיה ביחד עם המעביד כ־20% מהשכר, ובמקרים מסוימים אף יותר אם הם זכאים לקרן השתלמות. דהיינו, מדובר בסדר גודל שנתי של כארבע משכורות. גם על העצמאים חלה חובת חיסכון לפנסיה.

האחריות על בחירת ההסדר הפנסיוני הועברה לעובדים לפני כמה שנים, וכעת זו אחריותם לבחור את הסוכן או את היועץ הפנסיוני, את החברה המנהלת, את המוצרים ואת הרכב ההשקעות שלהם. נושא הפנסיה הוא מורכב ומרובה מוצרים, ולכך נלווה חוסר הרצון לשמוע ולעסוק בנושא הזיקנה.

אחד מהנושאים שחשוב לנהלם באופן שוטף הוא הביטוח. צריכה גם להיות התאמה דינמית לסטטוס המשפחתי. הקצבה הצפויה בעת הפרישה יכולה להיות גבוהה ביותר מפי שניים עבור החוסכים, אם נמנעים ממשיכת כספי פיצויים. חשוב להתחיל לחסוך בגיל צעיר, לחסוך את ההפרשות המרביות המותרות ולנהל משא ומתן על גובה דמי הניהול.

צומת קריטי נוסף הוא מועד הפרישה מהעבודה. כאן נפגשים כסף רב שנחסך במשך שנות העבודה, החלטות מורכבות הקשורות למיסוי וההחלטה אם לקבל את תשלומי הפנסיה כקצבה או כהון.

בעת הנוכחית, נוספו לנושאים בהקשר זה רכיבים נוספים הראויים לתשומת לב: גברים ונשים רבים משרתים במילואים. אלה זכאים להמשך הפרשות המעסיק למכשירים הפנסיוניים, ואם מתקבל שכר בתקופה זו - חלקם של העובדים ינוכה מהשכר, ואם לא - על המעסיק לשלם את מלוא ההפרשות הפנסיוניות.

עובדים שעזבו מקום עבודה, או שהוא חדל מלהתקיים, חייבים לדאוג להסדיר את ההפרשות לפנסיה ואת הכיסויים הביטוחיים.