סוכנות הדירוג S&P: "עוקבים מקרוב אחר פעילויות ההנפקות של מדינת ישראל"

מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל בחדות, והדבר משפיע בראש ובראשונה על עלויות גיוס החוב שמבצע משרד האוצר בשווקים הבינלאומיים כדי לממן את צורכי המשק במלחמה.

מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ־30 מיליארד שקלים, מתוכם כ־16 מיליארד שקלים במטבעות זרים בשווקים הבינלאומיים.

אגרות חוב של ממשלת ישראל הנקובות בדולרים נסחרות כעת בתשואות שמאפיינות מדינות עם דירוג אשראי של BBB, זאת בזמן שהדירוג של ישראל כיום גבוה משמעותית ועומד על AA-.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של בנק הפועלים, הסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי "אגרות החוב הדולריות של ישראל בשווקים הבינלאומיים עלו ממרווח של 85 נקודות בסיס (מעל אג"ח ארה"ב – ס"ג) למרווח של 150 – דבר שמצביע על רמת הדירוג BBB או BBB+.

"משרד האוצר צריך לגייס הרבה מאוד כסף גם בשוק המקומי וגם בשוק הבינלאומי, וכשמדובר בסכומים גדולים בחו"ל, מובן שיש לזה מחיר גבוה, והוא מנפיק אפילו במרווחים יותר גבוהים מזה, כי הוא צריך לגייס והוא עושה את זה בריבית גבוהה".

אז המשמעות היא שלמרות העובדה שהדירוג של ישראל בפועל לא ירד, ישראל כבר נאלצת לשלם ריביות גבוהות בשל עליית הסיכון. האם התמחור הפסימי של ישראל על ידי השווקים ישפיע על הורדת הדירוג של ישראל בפועל? נראה שלא כל כך מהר.

ב־S&P, סוכנות הדירוג שהורידה לאחרונה את אופק הדירוג של ישראל לשלילי, אמרו לנו: "אנו עוקבים מקרוב אחר פעילויות ההנפקות של ישראל, וצריך לשים לב שעלות הגיוס של ישראל היא גורם שאנו משלבים ישירות בדירוגי האשראי, וצופה כעת יחס תשלומי הריבית/הכנסות של הממשלה לממוצע של כ־8% בשנים 2026-2024".

כלכלני חברת הדירוג אומרים: "עם זאת, למרות חשיבותן - שכן עלויות האשראי הן אחד מהגורמים הרבים המשפיעים על דירוג האשראי של ישראל - אנו עדיין מאמינים שהמצב הפיסקלי החזק יחסית של ישראל לפני המלחמה, גמישות המדיניות המוניטרית והעתודות הבינלאומיות הרבות של בנק ישראל, מספקים מרחב תמרון". עוד צוין כי "במקרה של שיבושים במימון, לממשלה יש עדיין חלק שנותר בתוכנית ערבות חוב ארה"ב ארוכת שנים".

באוצר מסבירים כי בעוד שבסמוך לתחילת המלחמה היינו עדים למגמה של עליית תשואות, בשבועות האחרונים יש מגמה הפוכה של התייצבות ואף ירידת תשואות. לישראל יש נגישות גבוהה לשווקי ההון המקומיים והבינלאומיים, כמו שהוכח מאז פרוץ המלחמה, כאשר הדמינה גייסה רק בתקופה זו מעל 20 מיליארד שקלים בשוק המקומי הסחיר ויותר מ־20 מיליארד בשווקים הבינלאומיים.

בתוך כך, הדולר המשיך להיחלש מול השקל על רקע היחלשותו בעולם. ביום שישי שער הדולר ירד לרמה של 3.72 שקלים.