מדד המחירים לצרכן: לראשונה זה חמש שנים - מחירי הדיור בירידה שנתית

בהתאם לתחזיות האנליסטים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הערב (רביעי) כי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5%. ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2023 לעומת אוקטובר 2022) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.7%. מדובר בהתמתנות קלה בקצב האינפלציה השנתי לעומת 3.8% - נתון שנרשם בחודש שעבר.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה, שעלו ב-3.9%; ירקות ופירות, שעלו ב-3.2%; תחבורה, שעלה ב-1%; ומזון, שעלה ב-0.9%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי התרבות והבידור, שירדו ב-0.9% וכן בדיור, שירד ב-0.4%.

ירידה במחירי הדירות

מנתוני הלמ"ס עולה כי לראשונה מזה תקופה ארוכה נרשמה ירידה ברמת מחירי הדירות בשנה האחרונה. בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2023, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2022, עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי ירד ב-0.2%.

בפילוח לפי מחוזות עולה כי עליות שנתיות במדד נרשמו במחוזות: חיפה (4.1%), צפון (2.8%) וירושלים (0.3%). ירידות שנתיות במדד נרשמו במחוזות: דרום (2.2%), מרכז (1.7%) ותל אביב (0.3%). המדד השנתי למחירי הדירות החדשות ירד ב-3.9%.

מדובר בירידה במדד מחירי הדיור השנתי שנרשמה לראשונה מאז סוף 2018, זאת כתוצאה מהקיפאון העמוק בשוק הנדל"ן - עקב הריבית הגבוהה במשק. נזכיר כי לפני פחות שנה רשם ממד מחירי הדירות עלייה של יותר מ-20%, ומאז הריבית הגבוהה במשק נותנת את אותותיה ונרשמת התמתנות עקבית במחירי הדירות.

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2023, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי - אוגוסט 2023, נמצא כי מחירי הדירות נותרו ללא שינוי. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (0.1%-), צפון (0.3%), חיפה (0.3%), מרכז (0.4%), תל אביב (0.4%-) ודרום (0.1%-). מחירי הדירות החדשות נותרו ללא שינוי.

ברבעון השלישי של שנת 2023 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,927,700 שקלים, ירידה של 2.7% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (1,980,300 שקלים).

יצוין כי בשכר הדירה החודשי בחודש אוקטובר עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של %3.6 ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 8.0%.

עדי ניניו, מנכ"ל אלדר משכנתאות: "הירידה במחירי הדיור וההתמתנות במחירי השכירות נובעת ישירות ממצב מהמצב הבטחוני בו שרויה מדינת ישראל. מנגד, אנו צפויים לראות בקרוב ביקוש לפתרונות דיור באזורי המרכז בקרב תושבי העוטף, מה שיוביל לעלייה בסעיף הדיור בשנה הקרובה והאצת מחירים בהמשך. עליית המדד ב-0.5% נובעת מהעלויות הנלוות למלחמה: מזון (בעיקר מחירי פירות וירקות), ביגוד ומעליית המחירים בשל שער הדולר שעבר תנודות משמעותיות בחודש האחרון".

למרות הצפי לירידת האינפלציה בישראל, הורדת הריבית בינתיים לא נראית באופק. לפי כלכלני בנק הפועלים, "כל עוד המלחמה נמשכת ועמה גם אי-הוודאות בנושא התקציב, הריבית תיוותר ללא שינוי. בנק ישראל מעדיף בנקודת הזמן הנוכחית סיוע נקודתי לעסקים קטנים שנפגעו מהמלחמה, באמצעות סבסוד מקורות המימון להלוואה לבנקים".

נגיד בנק ישראל הבהיר בנאומיו האחרונים כי בראש סדרי העדיפויות כיום נמצאת הרגעת השווקים ויציבותם, ואילו הורדת הריבית השקלית תגביר את הלחץ לפיחות השקל.

לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, "התמתנות בסביבת האינפלציה תומכת בהקלה במדיניות המוניטארית, בפרט על רקע הריבית הריאלית הגבוהה (יחסית לציפיות האינפלציה), צפי להתמתנות בפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה, וסביבת אינפלציה מתמתנת בחו"ל (בארה"ב בפרט). יחד עם זאת, כעת בנק ישראל שם דגש על היציבות בשקל ונרתע מלהוריד את הריבית. בתרחיש הבסיסי שלנו, בנק ישראל יתחיל להוריד את הריבית בתחילת 2024, אך במידה ומגמת הייסוף בשקל תימשך, מאד יתכן הורדת ריבית כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב- 27.11".