שעת מבחן: לממשלה אסור להפקיר אזרחים ועסקים בזירה הכלכלית

משרד האוצר צפוי להציג מתווה סיוע משופר למשק, שלפי הערכות יהיה דומה לתוכנית שגיבש שר הכלכלה ניר ברקת. צפויים להיות שיפורים בנושא הוצאות העסקים בגין שכר העובדים, סיוע לעסקים הקטנים ועוד.

מסתמן כי לפי המתווה החדש יוכלו העסקים בעלי מחזור שנתי של עד 300 מיליון שקלים לדרוש החזרי הוצאות קבועות ותשלום עבור שכר העובדים עד תקרה של 600 אלף שקלים, לעומת 300 אלף שקלים במתווה הקודם. נוסף על כך, יוגדל מענק השתתפות המדינה בהוצאות שכר העובדים והוא יחושב לפי 80% מעלות השכר כפול שיעור הירידה במחזור, לעומת 60% במתווה הקודם.

אם אכן כך יקרה, מדובר בחדשות טובות למשק. קיים קונצנזוס רחב בקרב עסקים, חברי כנסת וארגוני עובדים, שלפיו המתווה שהציג האוצר זקוק לשיפורים רבים. לעומת זאת, המתווה של ברקת, שעליו הוא עמל בשבועיים האחרונים, זכה לתמיכה נרחבת - כולל מנגיד בנק ישראל.

התוכנית של ברקת היא נדיבה יותר לעסקים, והיא מאפשרת חל"ת גמיש, כך שהעסקים יוכלו להמשיך להעסיק את העובדים. נכון שבעיתות חירום חשוב לשמור על משמעת תקציבית ולהדק חגורה, והרי הוצאות הממשלה על הלחימה ועל שיקום יישובי העוטף כבר מרקיעות שחקים. אך צדק ברקת כשאמר שתוכנית סיוע שתעזור לעסקים לשרוד היא השקעה, ולא הוצאה.

כולם רוצים בטובת המדינה - אנשי האוצר, אנשי משרד הכלכלה ונציגי המגזר העסקי. אך נאמר בזהירות כי לאנשי אגף התקציבים שעבדו על התוכנית, וכבודם במקומם מונח, אין ניסיון עסקי כמו שיש לרון תומר, לרועי כהן, לדובי אמיתי, לשחר תורג'מן ולכל האחרים שתפסו לאחרונה את קדמת הבמה ושמתנגדים נחרצות לתוכנית האוצר.

לא חוסכים על נזקקים

ברקת צודק באמירותיו: גם אם ניתן יותר, זה יחזור למדינה במס הכנסה. במילים אחרות, לא חוסכים על העסקים ועל האזרחים בתקופת המלחמה - כן צריכים וחייבים לחסוך בדברים אחרים, כמו הכספים הקואליציוניים.

מאז פרסום התוכנית של האוצר נוצרה דינמיקה בעייתית: עסקים רבים כבר החלו להוציא עשרות אלפי אנשים לחל"ת, כי המתווה של האוצר לא משפה אותם בצורה מספקת בגין שכר העבודה. מספר המוצאים לחל"ת צפוי לגדול מעשרות אלפים למאות אלפים, והבעיה היא שרבים מהעובדים לא יהיו זכאים בכלל לדמי אבטלה, כי התנאים לקבלתם מאוד מגבילים - תקופת חל"ת של לפחות 30 יום, ניצול כל יתרת החופשה הצבורה, תקופת אכשרה של 12 חודשים ועוד.

אם האוצר לא יציג שיפור רציני במתווה הסיוע וימשיך להתבצר בניסיונות לחסוך, יהיו גם לא מעט עסקים שיפשטו רגל.

אם המדינה נותנת לעסק רק חצי מהסכום הנדרש לו כדי לשרוד - העסק יקרוס, והמדינה לא רק שלא חסכה כאן, אלא אף זרקה את הכסף לפח. הניסיון לחסוך על העסקים ועל האזרחים יוביל לעלייה במספר המובטלים ולעלייה בפשיטות הרגל, ובסופו של דבר זה יעלה יותר לקופת המדינה.

אבל חשוב מכל, אחרי האסון שפקד אותנו ב־7 באוקטובר, לממשלה אסור לאבד שוב את אמון האזרחים בה. לאחר שהופקרו בזירה הביטחונית, אסור להפקיר עסקים ואזרחים בזירה הכלכלית. לא יכול להיות שבזמן המלחמה האזרחים יישארו נטושים.