חוששים לעתידם הכלכלי - אך אופטימיים: השלכות המלחמה על הציבור

בעקבות המלחמה: רוב הציבור (59%) חושש לעתיד הכלכלי הקרוב שלו ושל משפחתו - כך עולה מסקר השלכות מלחמת חרבות ברזל על הציבור, שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה.

כאמור, רוב הציבור חושש לעתידו הכלכלי, על רקע העלייה בשיעור האנשים שמאבדים את מקום עבודתם, שמוצאים לחל"ת ושלא יכולים לעבוד, כמו תושבי הדרום והצפון שפונו מביתם.

גם מתווה הסיוע למשק, שהוצג על ידי האוצר בשבוע שעבר, כנראה לא משרה אווירת ביטחון כלכלי בקרב הציבור. המתווה גרר ביקורת ציבורית נרחבת, והשבוע גם שר הכלכלה הציג מתווה פיצויים משלו. ניתן להניח כי חוסר שיתוף הפעולה בין חברי הממשלה מייצר בלבול ועלול להגביר את חוסר האמון בממשלה.

מהסקר עולה כי מידת החשש לעתיד הכלכלי מקרינה על מידת האמון בממשלה: מבין אלה שחוששים לעתידם הכלכלי רק 12.5% ציינו כי יש להם אמון בממשלה, ובקרב אלה שלא חוששים האמון בממשלה גבוה יותר - 28%. כמו כן, 64% מהמרואיינים חוששים לביטחון הפיזי שלהם ושל משפחתם, ובקרב האוכלוסייה החרדית רק 41% ביטאו חשש זה.

חוסר אמון בממשלה

"עד כה, הביקורת הציבורית על תפקוד הממשלה התמקדה בעניין הביטחוני - מוכנות ותפקוד בעת המתקפה של חמאס, ומייד אחריה", מסבירה בשיחה עם "ישראל היום" מחברת הסקר, פרופ' תמר הרמן, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה.

"כעת, כשהמערכה מתארכת וכשיש אותות לפגיעה כלכלית, הביקורת מתרחבת גם לתחום הזה. הנושא קריטי, כי הפגיעה הכלכלית העיקרית תהיה כנראה בבייס הקלאסי של מפלגות הקואליציה בכלל, ובליכוד בפרט". 

הרמן מסבירה שרמת החשש הכלכלי נובעת מרמת האמון בממשלה. מבין אלה שיש להם אמון בממשלה רק 40% חוששים לעתידם הכלכלי, בעוד בקרב אלה שאין להם אמון בממשלה - 63% ציינו כי הם חוששים לעתידם הכלכלי. לדבריה, "מי שאין לו אמון בממשלה - חושש יותר. אם אין לי אמון במוסכניק שלי, אחשוש יותר לנסוע ברכב אחרי שהוא תיקן בו את הבלמים".

למרות הדאגות והחששות, הציבור הישראלי ממשיך להיות אופטימי - ואף יותר מהרגיל. מהסקר עולה כי בציבור היהודי חלה עלייה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל - 65.5% לעומת 52% ביוני. בציבור הערבי לא חל שינוי משמעותי - כ־36% בלבד אופטימיים לגבי עתידה של ישראל, כמו בחודש יוני.

הרגשה של ביחד

הרמן אומרת כי העלייה ברמת האופטימיות היא תופעה שכיחה בתקופות כאלה. "הציבור חש רע מאוד בתקופה של אי־הסכמות, חילוקי דעות, המאבק על נושא הרפורמה לפני המלחמה. היתה הרגשה שהעם מפוצל, של אחד נגד השני.

"עם פרוץ המלחמה, החברה הישראלית התגלתה כמאוד חזקה. לגבי ההנהגה - לחלק גדול מהציבור לא היו הרבה ציפיות בלאו הכי. אבל ה'ביחד' נותן לאנשים הרגשה שאנחנו נצא מזה. אנחנו מכירים את זה גם ממקומות אחרים. לציבור יש הבחנה בין ההנהגה לבין הציבור".