מחיר הנפט מזנק והשקל ממשיך להיות חלש: גל התייקרויות אחרי החגים?

מחיר הנפט זינק בחודש האחרון ביותר מ־10%, ובשבוע שעבר התקרב לרמה של 100 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. במקביל, השקל ממשיך להפגין חולשה מול הדולר, והשילוב של שתי המגמות האלה עתיד להשפיע על הכיס של כולנו.

לפי ההערכות, אחרי החגים עלול להתחיל גל התייקרויות נוסף. הפוקוס הציבורי, שמתמקד בחודשים האחרונים בנושא הרפורמה המשפטית, עלול להוות קרקע נוחה להעלאות המחירים.

לפי גורם בכיר בענף היבוא, "בפעם האחרונה שהיו העלאות במחירי הדלקים - גם מחירי ההובלה עלו מייד, והספקים שלנו השתמשו בכך בתור סיבה להעלאת מחירים. הנחת העבודה שלנו היא שתהיה עליית מחירים. אנחנו כבר שומעים שיש עליית מחירים בצינור", אומר הגורם, ומעריך כי ההתייקרות תעמוד על 10%-15%.

תכינו את הארנק

המשמעות של עליית מחירי הנפט היא התייקרות של תשומות לתעשייה ולשירותים, בעולם וגם בישראל. עליית מחירי הנפט מתגלגלת למחירי ההובלה הימית והאווירית של סחורות מיובאות, לצד עלות ייצור חומרי הגלם (כמו פלסטיק, למשל), ואפילו למחירי התשומות החקלאיות. לפי ההערכות, כל התייקרות של 10% במחירי הנפט מיתרגמת לאורך זמן לעלייה של 0.4% בקצב האינפלציה.

בסוף אוגוסט, נזכיר, חברת דיפלומט, היבואנית הגדולה של מוצרי המזון והטואלטיקה, הודיעה שהיא נערכת להעלאת המחירים של מוצריה עקב העלאות מחירים שמתכננים ספקיה בחו"ל, ובשל היחלשות השקל. אלא שמאז אוגוסט גם הנפט זינק ב־10% - כך שלא מן הנמנע כי דיפלומט לא תהיה החברה היחידה שתעלה מחירים.

מחיר הדלק יעלה?

מלבד מחירי המוצרים המיובאים, גם מחיר הדלק עלול לזנק כבר בתחילת אוקטובר, אם משרד האוצר לא ימנע זאת. כבר כמעט שנה וחצי האוצר מסבסד את מחירי הדלק על ידי הורדת מס הבלו, אבל החודש, עלות סבסוד "ההקפאה" של מחיר הדלק צפויה להיות כבדה בגלל קפיצת מחיר הנפט. בד בבד, הגירעון התקציבי בקופת המדינה ממשיך לגדול עקב ירידה בהכנסות המדינה ממסים וגידול בהוצאות הממשלה.

"עליית מחירי הנפט משפיעה על האינפלציה בכל העולם, אך בישראל, השילוב של עליית מחירי הנפט עם עליית שער הדולר יוצר עליית מחירים משולבת", מסביר בשיחה עם "ישראל היום" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO. "הממשלה ניסתה להתמודד עם עליית מחירי הנפט באמצעות המשך סבסוד הבלו על הבנזין, אך מדובר באמצעי מדיניות בעל עלות תקציבית גבוהה ואפקטיביות נמוכה, ושאין לו השפעה על רוב צריכת הנפט בישראל".

לדבריו, "צריך לזכור שבנזין לתחבורה מהווה כ־30% בלבד מצריכת מוצרי הנפט בישראל. שאר מוצרי הנפט - דלקים לתעשייה, לתחבורה הכבדה, למטוסים ולאוניות - מתייקרים במלוא עליית המחיר העולמי ומתגלגלים לכיסו של הצרכן".

הרצוג מסכם ואומר: "ראוי שהאוצר יזנח את מדיניות הגדלת סבסוד הדלק בכל פעם שהמחירים בעולם עולים. מדובר במדיניות גירעונית שפוגעת בסופו של דבר בצרכנים, שמסבסדים את מס הבנזין מכספי המסים שלהם, ושמגדילה את האי־שוויון במשק".

ישפיע על כל בית

גילי בן אברהם מאגף הכלכלה בלאומי סבור כי העלייה האחרונה במחירי האנרגיה בעולם עלולה להשפיע על רוב משקי הבית בישראל: "תחילה במוצרים ובשירותים שרגישותם למחירי האנרגיה היא גבוהה ומיידית, כמו הדלק לרכב וההוצאות על נסיעות לחו"ל. מחיר הדלק בישראל, שמצוי תחת פיקוח ממשלתי, נגזר בין היתר ממחיר חבית נפט, כך שכבר באוקטובר הקרוב עשוי מחיר הבנזין בישראל להתעדכן כלפי מעלה. עם זאת, ייתכן שבמשרד האוצר יחליטו למנוע התייקרות כזו, או לפחות חלק ממנה".

בן אברהם מוסיף: "מחירי ההוצאות על נסיעות לחו"ל, שזינקו משמעותית בשנה האחרונה, עלולים לטפס מדרגה נוספת ככל שהעלייה במחירי האנרגיה תורגש גם במחירי הדלק הסילוני, המהווה תשומה מרכזית בענף התעופה.

"מעבר לכך, מוצרים ושירותים נוספים צפויים להיות מושפעים מעלייה במחירי האנרגיה, בפרט כאלו הרגישים מאוד למחירי ההובלה או שייצורם עתיר אנרגיה. לדוגמה, ככל שמחירי ההובלה יעלו - לא מן הנמנע כי מחירי המוצרים המשווקים ברשתות המזון וההלבשה יעודכנו גם כן כלפי מעלה. זאת על מנת לפצות על הגידול בעלויות ההובלה של מוצרים אלו מהספקים אל המחסנים, ומהמחסנים אל הסניפים, ומשם אל בתיהם של הרוכשים אונליין. אך סביר להניח כי השפעה כזו לא תהיה מיידית", הוא אומר.