"כקמעונאי אני עוסק כל היום בלספק לצרכן את הצרכים שלו, שהמוצר שלו יהיה בזמינות המרבית, באיכות המתאימה, בטריות המתאימה ובמחיר המתאים", כך אומר איתן יוחננוף, על רקע החלטתו לייבא חלב לרשת שבבעלותו.
"כשיש לי חוסר, אני קודם כל שם לנגד עיניי את הזמינות, לפני שמעניינות אותי הבעיות כמו לא לפגוע בתעשייה המקומית. אני לא יכול לחיות עם חוסר, ואני לא מקבל חוסר. התפקיד שלי הוא לספק, ולא לייצר", הוא מוסיף. זאת, לאחר תקופה ארוכה של מחסור בחלב המפוקח, שבעקבותיו החליט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאשר יבוא חלב ללא מכס למשך שלושה חודשים. לאחרונה אף הוחלט להאריך את התקופה לחצי שנה. לאחר שרמי לוי החל למכור חלב מפוקח במחיר נמוך של המותג הפרטי, גם יוחננוף ימכור בקרוב חלב מיובא המיוצר בטורקיה.
לגבי התעשייה המקומית הוא אומר: "שאלו אותי את דעתי האישית על התעשייה. התעשייה היא חשובה, ואני לא חושב שצריך לזרוק את משק החלב. מנגד, המשק המקומי צריך לתת מענה של זמינות ושל מחיר. זה לא דבר שאנחנו אומרים שבזכותו אנחנו רוצים לשמר את התעשייה המקומית. אנחנו נשלם את המחיר".
על המשמעות של יבוא החלב ללא מכס אומר יוחננוף: "אני מקווה שלקראת סוף החודש החלב כבר יגיע לפה. נתנו לנו תמריץ עכשיו כשפתחו את המכסים לעוד חצי שנה, אז בכלל נגביר את הקצב ונפתח עוד הזמנות".
מחפש פתרון
יוחננוף מדגיש כי ימשיך לייבא חלב כל עוד יש מחסור בלבד, אך לדבריו, הוא לא מבין את הביקורת של החקלאים על יבוא בעת מחסור: "צריך לשמור על התעשייה המקומית. אם לא תהיה את הפעילות הזו, איפה הם יעבדו? כמו כן, יש את הנושא של הביטחון התזונתי במדינה. יש כל מיני דברים שחשוב לשמר אותם לעת משבר, ולאו דווקא רק בעת מלחמות. קחי למשל את מה שקורה עם שמן הזית ביוון, באיטליה ובספרד. התפוקה של השמן ירדה באירופה, ואנחנו עומדים בפני התייקרות של שמן זית בצורה דרסטית. צריך להבין, אנחנו כקמעונאים רואים את הכמויות, ולא רק מחיר ומחיר. כאילו באינטרס שלנו להעלות את המחיר - זה ממש לא כך".
אנחנו מקיימים את הראיון שלושה ימים לפני ערב החג. הדבש המוזל של יוחננוף מגיע לסניפים בעקבות המכסות ליבוא דבש בפטור מכס. "זה פספוס קל להגיע למדף בדקה ה־90, אבל אני מאמין שיעופו על זה גם ביום שאחרי. זה מוצר שיעלה 18.7 שקלים לקילו", הוא טוען.
את העיכוב הוא מסביר כך: "יש הרבה כוחות שפועלים, כל אחד מהאינטרסים שלו. בסוף כל אחד רוצה לשמור על הפרנסה של עצמו. מנגד, אנחנו צריכים למצוא את הפתרון האמיתי לצרכן. הוא החשוב, ואנחנו צריכים לדאוג שהוא יהיה חזק ושיוקר המחיה לא יכניע אותו. אבא שלי לימד אותי שאם יש ללקוח 100 שקלים ביד - תכניס לו יותר".
אבל איך אתה עושה את זה כשהכל מתייקר?
"אתה נלחם במותג ומביא מותג פרטי, ומנגד אתה פתאום מוצא את עצמך כקמעונאי נלחם בכל המפעלים. אתה צריך להפעיל כוח ולנצח גם את הכוחות הגדולים האלה. במקום להילחם, אנחנו רותמים אותם. זה אומר לנסות להכניס את המותגים גם למותג הפרטי כיצרנים".
ליוקר המחיה יש הרבה סיבות. אתה לא חושב שגם לכם כקמעונאים יש יד בזה?
"זה שהפכנו להיות הפייבוריטים של התקשורת זה לא מכיוון שאנחנו חמודים ויפים, אלא מכיוון שאנחנו מרגישים בנוח לעמוד בפרונט של זה, כי אין לנו יד בזה. אנחנו נסחרים בבורסה והדוחות שלנו לעיני כל. אנחנו הפתרון היחיד שקיים באמת בתוך הסיפור של יוקר המחיה. אין לנו טיפת שומנים עודפים, ואנחנו מתאמצים למכור בגולמי הכי מינימלי שיש ביחס להוצאות שאנחנו סופגים".
סכסוך עם אסם
כבר עשרה חודשים מוכרים ביוחננוף רק מוצרים מסוימים של אסם, על רקע סכסוך עסקי עם החברה. לשאלה מה קורה כעת עם הסכסוך עם אסם משיב יוחננוף: "זה סיפור מעניין, כי זה לא שאין קרבות עם ספקים ומלחמות כשלכל אחד יש את העמדות שלו, שלרוב הן על רווחיות. יש יחסים מסחריים בין עסקים שעובדים ביחד. באירוע הספציפי הזה, אפשר לקרוא לו סוג של הסתבכות בעקבות אירוע שהוא יוקר המחיה. מותג גדול כמו אסם מגיע למסקנה שהוא לא יכול לייקר את המוצרים לצרכן כי תהיה מחאה, והיתה מחאה. אז החליטו לבחור במסלול משני - להעלות מחירים ולקחת מאיתנו את ההנחות שלנו.
צריך להבין שאנחנו מצהירים על חוויית 'הבי דיסקאונט' ופועלים בלמכור בזול, אבל אין לנו יכולת להתפרנס ולעבוד בלי רווח. אנחנו קונים מעט מאוד מוצרים שהצרכן לא מוכן לוותר עליהם, אבל מנגד נתנו המון פתרונות, ולכן זה נתן הזדמנות נדירה להכניס מגוון ענק של מוצרי הבית".
יוחננוף מספר כי המכירות של אסם ירדו ביותר מ־70% בשל סכסוך זה.
מאסם נמסר בתגובה "אסם נסטלה לא מתייחסת לסכסוכים מסחריים בתקשורת".
מה קורה השנה מבחינת המבצעים בחג?
"אני יכול להגיד שבכלל המילה צמצום מבצעים לא נמצאת".
אבל רוב הספקים העלו מחירים השנה.
"בתקופה האחרונה אחרי שהיו הרבה תנודות, היו עליות מחירים בעקבות עליות של תשומות ,הובלות וקורונה ואחרי הקורונה היה את עליית חומרי הגלם. בסופו של דבר כקמעונאים אנחנו תמיד מתנגדים לעליות מחיר. אנחנו יודעים שתמיד תרצי לגנוב עוד 2% ממה שרצית באמת. זה טבעי לגמרי שנריב עם הספקים שבאים עם עלייה של 10% ונגיד שאנחנו לא מסכימים, גם אם אנחנו יודעים שיש התייקרות מסוימת ושמגיעה לו עלייה. אנחנו לא ניתן לו תמיד את כל מה שהוא בא איתו. בסוף אנחנו נסתדר ונגיע לאנשהו, זה טבעו של מסחר".
אנחנו נראה שוב צונאמי של עליות מחירים אחרי החגים?
"אנחנו חיים את השוק. כשבא מישהו עם עליית מחיר מצוצה מהאצבע, אנחנו אומרים לו 'לך תמכור את ההצגות' ולא שומעים אותו בכלל. בתקופות כאלה אנחנו יודעים מה קורה. אנחנו בעצמנו מייבאים סחורה. כשמישהו אומר לי שעלו לו מחירי ההובלות, אני אומר לו שאני יודע. לפעמים אנחנו אומרים 'תהיה סבלני ועוד חודש זה יירד', או 'נדבר עוד חודש'. אנחנו בצד של הצרכן. אין לנו דרך אחרת לחזר אחריו".
ואם יגידו לכם שהמחירים יעלו בגלל עליות הדולר?
"אם יש תחושה של הפקרות ושנופלים על הצרכן ושלא רואים אותו ממטר, אז ממש לא. אנחנו יודעים בוודאות מה ההכנסה הפנויה של הצרכן ומאוד חרדים מהחולשה שלו ושהוא יאבד את היכולת שלו.
הפחד הזה קיים אצל ספקים. הם יודעים שאם תהיה עלייה נוספת היום גם אם היא מאסט, הצרכן יגיד שהוא לא מסוגל להרים את זה והוא יראה את זה במכירות. יש ספקים שאם יגיעו למצב הזה שהמטבע הכריע אותם והם מתחילים להפסיד כסף ואין להם ברירה, הם יעלו את המחיר ויפגעו במכירות נקודה.
המעבר ל'פרייבט לייבל' זה לא משום מקום. מישהו משלם את זה".
אתם חושבים לחבור לרשת בינלאומית?
הייתי בקהיר במאי, נכנסתי לקרפור והיה שם יקר ובאירופה בכלל יקר. המחירים באירופה באמת היו זולים יותר נכון ללפני שנתיים שלוש. אירופה התייקרה ללא היכר. אני עוקב אחרי הסופרים באירופה בשנה האחרונה ומשהו רע עובר עליהם. מחאת הפסטה באיטליה היא לא סתם. כל השנים אני מתקנא על זה שהמיסוי פה כל כך גבוה על פסטה, כשבאיטליה המחיר עמד על 0.8 יורו. זה נגמר, היום פסטה ברילה עולה 2 יורו באירופה. אבל אם תיקח סל דומה בקרפור ישראל לעומת אירופה תראה הבדל. אלה הבדלים קטנים במיסוי. אני אומר שפיספסנו את זה, אירופה התייקרה ללא היכר".
אתה לא חושב שהמשחק יהיה בעתיד של רשתות בינלאומיות?
לא, זה לגמרי קשקוש. אנחנו חיים את השוק ואנחנו מכירים את הבעיות האמיתיות כמו רגולציה. את רואה את הדבש מגיע באיחור לא כי לא היינו זמינים בקנייה שלו אלא כי הרגולציה עובדת נגד עצמה. יש פה מלא אנטרסים וסיבות. בסוף אני מכבד את כולם מסיבה אחת: כולנו מפרנסים את הילדים וכל אחד חרד לכלכלת ביתו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו