ישראל היא "כלכלת אי" - מתוך בחירה

בשני מחקרים שפרסמנו לאחרונה בפורום קהלת, אנו מצביעים על כך שישראל היא "כלכלת אי" לא בגלל גזירת גורל, אלא בשל מדיניות ממשלתית - אלו הסיבות

ראש הממשלה נתניהו. גם הרכב הקואליציה בעייתי מבחינת היכולת לספק מחוות . צילום: מארק ישראל סלם

בעיית יוקר המחיה היא בעיה כואבת לכלל הציבור הישראלי, והיא מושפעת בין היתר מהקושי לייבא מוצרים לישראל. לעיתים נשמעת הטענה כי השיעור הנמוך של יבוא הסחורות ביחס לתוצר בישראל, הנמוך באופן משמעותי בהשוואה למדינות ה־OECD, נוצר בשל היותנו "כלכלת אי". השוק לא תחרותי ומאופיין ביבואנים גדולים בעלי כוח מונופוליסטי, שגורמים לצרכן הישראלי לשלם ביוקר בהשוואה לצרכנים במדינות המפותחות.

בשני מחקרים שפרסמנו לאחרונה בפורום קהלת, אנו מצביעים על כך שישראל היא "כלכלת אי" לא בגלל גזירת גורל, אלא בשל מדיניות ממשלתית.

ראשית, אנו מראים כי ליבואנים בישראל קשה להתמודד עם המכס הישראלי. במדדים בינלאומיים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס ביבוא, זמני היבוא ארוכים באופן משמעותי בהשוואה לרוב מדינות ה־OECD, ועלותו גבוהה. במילים פשוטות - ליבואנים בישראל נדרש זמן רב יותר לייבא סחורה, ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. במקרים רבים, חסמי יבוא מסוג זה הופכים את היבוא ללא־כדאי, דוחקים יבואנים קטנים אל מחוץ לשוק בשל הקשיים להתמודד עם הרגולציה, ומונעים מהצרכן הישראלי ליהנות ממחירים אטרקטיביים ומהיצע רחב יותר ואיכותי יותר של מוצרים ושירותים.

הרגולציה רק החמירה

שנית, אנו מראים כי לאורך השנים הרגולציה על היבוא לארץ הלכה והחמירה. לקראת סוף 2014, ועדת לנג המליצה למכון התקנים לצמצם תקינה בתחום היבוא - אך מאז, התקנים שנוספו היו רבים יותר מאשר התקנים שבוטלו לאורך כמעט 70 שנות קיומו של מכון התקנים. מלבד התקנים, גם החקיקה המגבילה יבוא של משרדי הממשלה גברה, כמו גם מספר הנהלים של הרגולטורים השונים - שמטבעם הם פחות שקופים לציבור, המעקב אחריהם נמוך יותר והמיפוי שלהם לוקה בחסר או לא קיים.

קניות בסופר (ארכיון), צילום: עמי שומן

נוסף על הנטל הרגולטורי הרב, הליך היבוא לישראל הוא יקר למדי בשל חוסר היעילות של נמלי הים בארץ. באופן מסורתי, נמלי ישראל מדורגים במיקום נמוך בעולם - בייחוד נמל אשדוד, שמדורג בעקביות ב־15 הנמלים שבתחתית דירוג היעילות. לאורך השנים, ממשלות ישראל פעלו בשורה של רפורמות כדי להפחית את יוקר המחיה, שאחת מהמשמעותיות שבהן היתה הגברת התחרות בנמלי הים.

כפועל יוצא של אותה הרפורמה, כיום פועלים בחיפה שלושה נמלים פרטיים - נמל מספנות ישראל הוותיק, נמל המפרץ שנכנס לפעילות בסוף 2021, ונמל חיפה המופרט שנכנס לפעילות לאחרונה. הכניסה לפעילות של נמל המפרץ הניבה תוצאות מהר מאוד. מדד הדירוג לנמלים של הבנק העולמי הקפיץ את נמל חיפה בדירוג יעילות פריקת המכולות - מהמקום ה־196 למקום ה־56. למרות השינויים המבורכים, הנמלים הפרטיים עדיין סובלים מחסמי תחרות ממשלתיים, הגורמים לכך שעלויות היבוא לארץ יהיו גבוהות במיוחד.

אם כן, ישראל מתפקדת כ"כלכלת אי" לא בגלל חסמים אובייקטיביים המשפיעים על הכלכלה, אלא מכיוון שזוהי המדיניות שמתווה ממשלת ישראל לדורותיה. סחר חופשי הוא גורם חשוב לשגשוג כלכלי ולתחרות על ליבו של הצרכן, דרך הפחתת מחירים ושיפור מגוון המוצרים ואיכותם. כדי להיאבק ביוקר המחיה, על נבחרי הציבור לפעול במדיניות של פתיחת המשק הישראלי ליבוא חופשי.

הכותבים הם כלכלנים בפורום קהלת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר