"כל אזרח בישראל ירגיש את המשבר הזה בכיס"

לא ניתן להפריז בחשיבותם של יחסי ישראל-ארה"ב לביטחון הלאומי של ישראל, אך מעבר לחשיבות הגיאו־פוליטית וליחסים הבינלאומיים, ניתן לראות בברית האסטרטגית עם ארה"ב אבן יסוד בעוצמתה הכלכלית של ישראל.

"כלכלת ישראל מושתתת בעיקרה על הברית הכלכלית-אסטרטגית עם ארה"ב", כך סבור חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO.

בשיחה עם "ישראל היום" הוא אומר: "הפרת הברית האסטרטגית עם ארה"ב ואובדן היחסים הכלכליים כרוכים במחיר כלכלי כבד, שיורגש בכיס של כל אזרח. עלולה להיות בכך השפעה על היחלשות השקל, ופגיעה בדירוג האשראי של ישראל, בשוק ההון, בהייטק הישראלי ובחוסן הכלכלי של ישראל. המשמעות היא פגיעה ממשית בשווי החסכונות הפנסיוניים של כל אזרח ואזרח, ברמת החיים וביוקר המחיה".

הברית הכלכלית בין המדינות נמשכת מעבר לסיוע הכלכלי הישיר, המסתכם בכ-14 מיליארד שקלים בשנה. היקף ההשקעות הישירות של תושבי ארה"ב בישראל מסתכם בכ־190 מיליארד שקלים, וכולל השקעות בהייטק הישראלי, בתעשייה ובשירותים. מנגד, היקף היצוא הישראלי לארה"ב, ללא יהלומים, עומד על כ־45 מיליארד שקלים בשנה.

הרצוג קובע: "הצמיחה הכלכלית שישראל נהנית ממנה בשנים האחרונות היא במידה רבה פרי הברית האסטרטגית עם ארה"ב. שמירה על היחסים עימה היא אינטרס לאומי־כלכלי עליון, שעמד בראש סדר היום מאז מלחמת יום הכיפורים".

גם אלון פנקס, דיפלומט ויועץ פוליטי ששירת כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, סבור שהחשיבות הכלכלית של הברית האסטרטגית בין המדינות נעה הרבה מעבר לסכומי הסיוע הישיר שמקבלת ישראל. "היחסים המיוחדים והחסות המדינית שארה"ב פורסת על ישראל אפשרו לישראל ללוות כספים בצורה נוחה יותר", הוא מסביר. "מובן שיש גם יחסי סחר, ואת החברות הישראליות שנסחרות בבורסה בארה"ב".

פנקס מזהיר: "כשנשיא ארה"ב אומר שהוא לא מרוצה מהתנהלות של ממשלת ישראל, ולא מזמין את ראש ממשלת ישראל במשך שישה חודשים וחצי לפגישה עימו, זה לא נפקד מעיניהם של אנשי וול־סטריט. גם ב־S&P וגם במודי'ס מסתכלים על זה. הרעת היחסים המיוחדים היא פקטור שמשפיע על תחזית הדירוג".