אם הכאוס יימשך, נשלם מחיר כבד מדי

המצב המאקרו־כלכלי של המשק, שעליו מסתכלות חברות הדירוג, עדיין טוב אמנם, אך נמצא במסלול הידרדרות איטית

מפגינים חוסמים את צומת קפלן בתל אביב
מפגינים חוסמים את צומת קפלן בתל אביב. צילום: איי.אף.פי

מקבלי ההחלטות הולכים על חבל דק בכל הנוגע להתנהלותם מול הגופים הכלכליים הבינלאומיים סביב הרפורמה המשפטית. אחרת איך ניתן לתאר את ההבטחות אשר ניתנו לחברת הדירוג S&P ולבנקים האמריקניים לפני כמה שבועות, שהרפורמה המשפטית תעבור רק בהסכמה רחבה.

S&P קנו את ההבטחות, תחזית הדירוג לא ירדה, כמו במקרה של מודי'ס באפריל, והדולר נרגע עד לרגע שהחקיקה החד־צדדית שוב חזרה לסדר היום. כאשר שאלנו את שר הכלכלה ניר ברקת על כך שלפני כמה שבועות הבטיח לראשי הבנקאות העולמית בניו יורק שהרפורמה תקודם רק בהסכמה רחבה, הוא השיב כי "הסכמה רחבה זה לא עם האופוזיציה בהכרח, אלא הסכמה רחבה בעם ישראל".

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, צילום: רויטרס

שלא נטעה, כלכלני הבנקים הבינלאומיים וחברות הדירוג רחוקים מלהיות תמימים. בפעם הבאה שחברת S&P תקיים דיון על ישראל נהיה נתונים בסכנה הגדולה ביותר, כי הדירוג של ישראל הוא ברמה אחת מעל הסוכנויות האחרות, הפוליטיקאים כבר לא יוכלו לשלוף את הקלף של החקיקה "בהסכמה רחבה", וכבר לא ממש יוכלו לומר שההפגנות הן סימן ל"דמוקרטיה תוססת". הבטחתם פעם אחת ולא קיימתם.

האם עילת הסבירות תהיה הקש שישבור את גב הגמל ויגרום ל־S&P או לפיץ', שאנשיה מגיעים בחודש הבא לביקור בישראל, להוריד את התחזית או אפילו את הדירוג עצמו? לא בטוח, אך זה בהחלט דוחף אותנו לשם.

ולמה זה בכלל אמור לעניין את האזרח הפשוט? הורדת תחזית הדירוג או של הדירוג עצמו עלולה להוביל לפיחות נוסף של השקל, וכידוע שער הדולר הוא יצרן האינפלציה הכי גדול שלנו היום.

מכתזית הופעלה נגד מפגינים שניסו לחסום את איילון // קרדיט: דוברות המשטרה

החדשות הטובות הן שאם הצדדים ייכנסו בתקופה הקרובה לבית הנשיא, כנראה יסלחו לנו על הבלאגן. אך שלא יהיה ספק, אם המצב יימשך במסלול הנוכחי של החקיקה חד־צדדית והכאוס, הדבר עלול לעלות לנו בדירוג האשראי, וזהו מחיר כבד מדי ומיותר לגמרי לשלם - ומי שישלם אותו הם תושבי ישראל, וזאת בקפיצה נוספת ביוקר המחיה. 

מקבלי ההחלטות צריכים לשים לב לנקודה נוספת ולא פחות חשובה: המצב המאקרו־כלכלי של המשק, שעליו מסתכלות חברות הדירוג, עדיין טוב אמנם, אך נמצא במסלול הידרדרות איטית - הגירעון עולה, בין היתר כתוצאה מכך שההכנסות ממסים יורדות וההייטק נחלש, האינפלציה יורדת לאט מהצפוי בגלל הדולר הגבוה.

ובמיקרו, השלכות האינפלציה הגבוהה מורגשות היטב בכל בית ובית - בגלל הריבית הגבוהה המשכנתא התייקרה ב־1,000 שקלים בחודש, דמי השכירות עלו, וסל הצריכה הממוצע התייקר.

ובינתיים הממשלה עסוקה בלהביא הישגים "הביתה", למצביעי מפלגות השלטון, ולא באמת מביאה בחשבון את המחירים בדרך לשם. האחריות צריכה להיות של שני הצדדים - גם האופוזיציה צריכה לחתור להידברות, אך ללא ספק המבוגר האחראי כרגע הוא הממשלה, שצריכה לקחת את ההגה לידיים, לעצור את הכאוס במדינה ולעשות הכל כדי לחזור לשולחן המו"מ. האזרחים כמהים לזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר