"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מי הציג את הצעדים למניעת יוקר המחיה בוועדה? שני השרים שטוענים לקרדיט
ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ הוציאו הודעה דומה בהפרש קצר - בהם שניהם טוענים לקרדיט על הצגת החוק בדיון • מטרת החוק "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", הוא להילחם בחסמי הייבוא • נתניהו: "אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל"
ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ. צילום: עמית שאבי, אורן בן חקון

מי הציג את הצעדים למניעת יוקר המחיה בוועדה? שני השרים שטוענים לקרדיט

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ הוציאו הודעה דומה בהפרש קצר - בהם שניהם טוענים לקרדיט על הצגת החוק בדיון • מטרת החוק "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", הוא להילחם בחסמי הייבוא • נתניהו: "אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל"

,עודכן
0השמעה

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ הוציאו היום (חמישי) הודעה בעלות נוסח כמעט זהה בהפרש של דקות ספורות אחד מהשני. שתי ההודעות התייחסו לדיון השני של קבינט יוקר המחייה שהסתיים לפני זמן קצר במשרד ראש הממשלה.

בהודעה מטעם שר הכלכלה נטען כי הוא זה שהציג את החוק החדש שגיבש יחד עם הדרג המקצועי במשרד הכלכלה לפתיחת שערי הייבוא לישראל: "חוק יבוא חופשי לישראל" - מה שטוב ומותר באירופה טוב ומותר לישראל. ואילו בהודעת שר האוצר נכתב כי דווקא השר סמוטריץ' היה זה שהציג הצעה לצעדים ראשונים במאבק ביוקר המחיה ובהורדת חסמי ייבוא, שלפיה תוך 45 יום תובא לאישור ועדת השרים החלטת ממשלה הכוללת עקרונות לחוק שפותר את בעיות היבוא על בסיס ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ גם בייבוא ישיר וגם בייבוא מקביל.

הוועדה ליוקר המחייה,צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

דבר אחד ברור: להצעת החוק תחת הכותרת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״ יש סיכויים רבים לעבור, אם שני השרים הבכירים בממשלה דוחפים כל כך לאישורה.

נציין כי מלשכת שר הכלכלה, ניר ברקת, נמסר כי לפני זמן קצר הוגש החלק הראשון של הצעת החוק העוסקת בהסרת רגולציית הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" וכי בהודעת משרד ראש הממשלה נכתב כי שר הכלכלה ניר ברקת הציג את עקרונות ומתווה חוק הייבוא החופשי, שמטרתו שכל מוצר שעומד בתקינה האירופאית יוכל להיכנס לשוק בישראל, אלא אם כן יוחרג באופן ספציפי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי: "אני רוצה להודות למשרד האוצר, הכלכלה, הבריאות והדתות. אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל - לא באופן הזה, לא בהיקף הזה ולא באינטנסיביות הזאת".

"אנחנו עושים פה דבר שלא נעשה בישראל": נתניהו בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה // צילום: עומר מירון / לע״מ

עוד אמר נתניהו: "אנחנו רוצים לעזור למשפחות לגמור את החודש, אנחנו צריכים להוריד את המחירים של מירב המוצרים שנמכרים בישראל - המחירים פה גבוהים יותר מאירופה ואין לזה הצדקה.

הסיבה היא ריבוי רגולציה, ריבוי תקנות, ריבוי בירוקרטיה - כל אלה גורמים לעליית מחירים, ואנחנו רוצים להוריד את זה. אנחנו מתכוונים לבטל חלק ניכר מהרגולציה. בעצם לקבוע כלל - מה שטוב באירופה - טוב בישראל, חוץ ממה שאנחנו מחריגים".

"צריכים להוריד את המחירים של מירב המוצרים שנמכרים בישראל",צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

ראש מדור רגולציה בפורום קהלת, תרצה אטיה, מסרה בתגובה לרפורמה: "אנו שמחים על אימוץ המלצות פורום קהלת לקידום ייבוא חופשי לישראל, תוך ביטול אסדרה ישראלית ייחודית ומיותרת ואימוץ תקינה ומשטר אכיפה אירופאיים שהוכחו כיעילים".

אריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר בתגובה: "זהו מהלך חשוב בתפיסה האסטרטגית הכוללת של מאבק ביוקר המחיה. כלל עלות יבוא מוצרים לישראל מגיע קרוב ל-400 מיליארד ש"ח. כנקודת מוצא בחשיבה יש להוזיל עלות זו. אחת הדרכים היא שינוי בתקינה ובהליכי היבוא בדומה לאירופה. אך יש לעשות שני צעדים נוספים. ממש כמו אירופה, לא רק ביבוא ישיר וביבוא מקביל אלא גם ביבוא אישי כדי לחזק את המגזר העסקי בישראל ובעיקר עסקים קטנים וחלשים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו