פרופ' ליאו ליידרמן: "ישראל על סף מיתון, יש ירידה ברמת החיים" | הפודקאסט "ערך מוסף"

הדרמה סביב הוועדה לבחירת שופטים מוסיפה מתח ואי ודאות לפעילות הכלכלה הישראלית – הדבר מתבטא במסחר תנודתי בשוק המט"ח והמניות, עיכוב בהחלטות על השקעה של גורמים עסקיים ועוד סימפטומים למצב הבעייתי. 

פרופ' ליאו ליידרמן היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ומרצה באונ' ת"א, ומי שכיהן בעבר כראש חטיבת המחקר בבנק ישראל והיה מועמד לנגיד, התארח ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום", הביע דאגה נוכח מצב המשק הישראלי והזהיר: "ישראל על סף מיתון בתוצר לנפש תוך ירידה ברמת החיים. יש כאן שחיקה בכוח הקנייה של מעמד הביניים ושחיקה של רמת החיים לנפש".

האם שנת 2023 היא שנה אבודה במשק הישראלי?

"יש סימנים מדאיגים בנוגע לשנת 2023 בכלכלה הישראלית. המשק הישראלי הוא בדרך כלל משק דינמי עם צמיחה עוצמתית, והשנה אנחנו רואים יותר ויותר מנועי צמיחה במשק נרגעים או משתתקים.

אנחנו רואים ירידה מאוד משמעותית בענף ההייטק שהוא אחד ממנועי הצמיחה המובילים בשנים האחרונות, כנ"ל גם בתחום הבנייה ובתחומים נוספים של המשק. עדיין לא מאוחר להציל את שנת 2023, אבל קיים סיכוי שבהיסטוריה השנה הזאת תירשם כשנה כלכלית אבודה".

האם אתה צופה מיתון בהמשך השנה בישראל?
"ישראל נמצאת על סף מיתון. אנחנו עלולים לראות בהמשך השנה רבעונים עם צמיחה אפסית ואולי אפילו שלילית. השנה עלולה להסתיים עם צמיחה לנפש שלילית. חשוב לציין שהצריכה הפרטית היא המנוע המרכזי של הצמיחה של המשק, היא בדרך למטה".

מה הסיבה לכך?
"הגורם הראשון הוא כמובן יוקר המחיה והאינפלציה. מבחינת הציבור יש כיום שחיקת השכר הריאלי, ויש לכך כמובן השפעה על רמת החיים, על הצריכה לנפש. דבר שני, הריבית במגמת העלייה, והיא גם כן משפיעה".

"הסיבה השלישית היא אי הוודאות בכל מה שקשור לרפורמה המשפטית ולמערכות הממשלתיות. בסך הכל רמת אי הוודאות מאוד גבוהה במשק, וכאשר יש אי ודאות גורמים שונים, כולל הצרכנים, נכנסים לעמדות המתנה. אין דבר יותר קל מאשר לדחות תכניות. וכאשר אנחנו דוחים תכניות, במאקרו זה יוצר האטה בצריכה פרטית".

כאיש מאקרו, מה הכי מטריד אותך בכלכלה הישראלית כיום?
"כלכלה זה אנשים, כלכלה זה משפחות, זה תכנון של החופשה הבאה שלנו, שיפור ברמת החיים. ואנחנו בתקופה של ירידה ברמת החיים לנפש בישראל. זה הכי מטריד אותי. בעיקר, אם אנחנו מדברים על מעמד הביניים יש כאן שחיקה בכוח הקנייה ושחיקה של רמת החיים לנפש. מזל ששוק העבודה עדיין מפגין עוצמה, שיעור האבטלה נמצא מתחת ל4% ועדיין יש ביקוש לעובדים.

"חלק מהגידול בצריכה הפרטית בשנים האחרונות נבע במישרין ובעקיפין מצמיחת ההייטק הישראלי, וצריך לזכור כי בתחום זה יש הרבה מאוד עובדים שנפלטו בתקופה האחרונה. זה משפיע גם על ההכנסות של בעל סופר מרקט ושל אותה חברה קבלנית שמוכרת להם דירות. הכל זה תגובת שרשרת. אני רגיל לראות את המשק הישראלי עוצמתי, דינמי, עם הרבה אנרגיות, משק שמוביל, ויכול להיות שהשנה נהיה בין המשקים הבודדים עם הצריכה לנפש ורמת החיים לנפש יורדת. נזכיר שהפוטנציאל של המשק הישראלי הוא עצום, אנחנו מדברים על הכלכלה שלא מנצלת את מלואה הפוטנציאל שלה".

האם מדיניות הממשלה, ובפרט התקציב, תורמים במידה מספקת להאצת הצמיחה או ההיפך?

"לא נותר לי אלא להזדהות עם הניתוח של בנק ישראל והניתוח של בכירי האוצר, אני חושב שבתקציב הנוכחי חסרים מנועי צמיחה. לכל ממשלה יש סדר עדיפויות פוליטי שלה, אבל למען העתיד של המשק והדורות הבאים תמיד חשוב שיהיה מספיק סעיפים תומכי צמיחה. ונדמה לי כי התקציב הזה עוסק יותר בחלוקה מחדש של העוגה הלאומית מאשר בהגדלת העוגה הלאומית.

"בנוסף, התקציב לא עוסק בישראל של שנת 2030, 2040 ו-2050. הנושא של האתגר הדמוגרפי - האוכלוסייה החרדית שהחלק שלה בכלל האוכלוסייה ילך ויגדל עם השנים והיא לא מצטרפת מספיק לכוח העבודה ולא לומדת מספיק לימודי ליבה - זה נושא שאם לא נטפל בו בשנים הקרובות, אחר כך יהיה מאוחר מדי".

אתה צפוי להיפגש בשבועות הקרובים עם משלחת של חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' שתבקר בישראל. לאן הרוח נושבת שם?

"קטונתי מלחזות מה מתבשל אצלם שם בנוגע להחלטת הדירוג. אבל ברור שחלק יהיה תלוי בביקור שלהם פה, וחלק - בהתפתחויות הפוליטיות סביב הרפורמה המשפטית. סביר להניח שאי הוודאות תימשך גם אחרי מינוי הנציגים לוועדה לבחירת שופטים והיא גורמת נזק עצום למשק, וכפי שציינתי הרבה גורמים במגזר העסקי נכנסו לעמדות המתנה.

"לגבי ההחלטה הצפויה של פיץ', צריך להבין שישראל לא במצב של ברזיל או ארגנטינה ומדינות מתפתחות אחרות שמאוד תלויות בגיוס כסף ממשלתי מחו"ל. אם הממשלה שלנו צריכה לגייס יותר מקורות, היא יכולה לגייס בשוק המקומי, אפשר להנפיק אג"ח.

"נוסף על כך, יחס החוב תוצר בישראל הוא יחסית נמוך. המשמעות היא שאנחנו פחות תלויים בהחלטות חברות הדירוג ממדינות אחרות".

אז מה פיץ' תחליט לדעתך בנוגע לדירוג האשראי של ישראל?

"לעניות דעתי, פיץ' רואים בדיוק את אותן כותרת בעיתון - הסיפור של ההאטה בצמיחה של המשק הישראלי, של הגירעון בתקציב שמצד אחד שמרני, אבל מצד שני, יש לעקוב אחר הירידה בהכנסות המדינה ממסים, והשנה הבאה תהיה עוד יותר מאתגרת מבחינת הגירעון בתקציב הממשלה.

"אז אני חושב שפיץ' ירצו להמתין, ינקטו בגישה דומה לזו של S&P, ובשונה ממודי'ס שהורידה את התחזית ליציבה מחיובית. חברות הדירוג הן בדרך כלל גופים שמרניים שנזהרים מלמהר עם החלטות, ומה לעשות שיש כאן כרגע אי ודאות גדולה, יש מו"מ בבית הנשיא ומההיכרות שלי איתם הם בדרך כלל נותנים לתהליכים האלה למצות את עצמם ואז לקבל החלטה".