אורי גבאי, מנכ"ל מכון SNPI העוסק בעידוד מדיניות החדשנות בישראל ואורח "ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום", מזהיר מפני ירידה חדה בהשקעות בהייטק הישראלי. בראיון הוא משוכנע כי השיחות בבית הנשיא הן הפקטור מס' 1 המשפיע על ההייטק הישראלי בפרט ועל הכלכלה בכלל, וסבור שהימנעות של כוכב הבינה המלאכותית, סם אלטמן, מפגישה עם ראש הממשלה נתניהו, קשורה לרפורמה המשפטית – דבר שאמור להדאיג כלשונו את מקבלי ההחלטות.
"מתחילת השנה אנחנו רואים מגמת התאוששות של ההייטק בעולם. בישראל בחמשת החודשים הראשונים של השנה ההשקעות בהייטק הסתכמו ב-3.2 מיליארד דולר בלבד - מספר נמוך שמחזיר אותנו לשנות 2019-2018. כנראה שנגמור את השנה בסדר גודל של 8 מיליארד דולר של השקעות נכנסות להייטק. לשם ההשוואה, בשנת 2021 המספר הזה עמד על 27 מיליארד דולר, ו2022 - 17 מיליארד".
עם זאת, גבאי מציין כי הירידה בהשקעות בהייטק הישראלי החלה כבר במחצית השנייה של שנת 2022 בתקופת הממשלה הקודמת. "לא כל הירידה הזאת קשורה לרפורמה המשפטית, וחלק מזה קשור למיתון הגלובלי", הוא מציין.
סם אלטמן לא נפגש עם נתניהו. האם זה קשור לרפורמה?
"אני מניח שכן, אם הוא מצא זמן להיפגש עם הנשיא הרצוג, הוא יכול היה למצוא זמן להיפגש עם ראש הממשלה, אני מניח שזה פונקציה של הרפורמה המשפטית. כשהייתי בחו"ל הנושא הזה מורגש היטב, הטענה שישראל הולכת למסלול הלא נכון, הטענות על עתיד הדמוקרטיה בישראל הן שם, זה אירוע שנמצא בחזית".
האם זה אמור להדאיג את נתניהו שאלטמן נמנע מהפגישה איתו?
"בוודאי. ומה שעוד צריך להדאיג אותנו בכלל הוא כל התדמית של ישראל שהולכת ונשחקת בעולמות הטכנולוגיה, בסוף רוב ההשקעות בהייטק הישראלי מגיעות מחו"ל, סדר גודל של 85-90%. אלה אנשים שמשקיעים פה לא בגלל הציונות, אלא בגלל שהם חושבים שישראל מייצגת גם קידמה טכנולוגית וגם במובן מסוים את עולם הערכים שלהם. אם הם ירגישו שזה לא הכיוון, הם יכולים להגיד נשקיע במקום אחר.
"אני חושב שמה שהכי קריטי כרגע להייטק הישראלי הוא מה שקורה כרגע בבית הנשיא, השיחות סביב הרפורמה המשפטית וכולנו בתקווה שהאנשים שיושבים שם יגיעו להסכמות, ליציבות ולרגיעה. השיחות ביית הנשיא הפקטור מס' 1 שמשפיע היום על הכלכלה הישראלית ועל ההייטק הישראלי. ככל שאנחנו יותר ויותר מתעסקים בבעיות שלנו, העולם ממשיך קדימה. לעולם לא אכפת אם אנחנו ממשיכים לריב או ממשיכים קדימה, העולם ימשיך לצמוח ולרוץ ויגיד: 'אה, ישראל הייתה פעם מעצמת הייטק, היא עכשיו עסוקה במלחמות פנימיות, אנחנו נלך לסינגפור, ללונדון ונשקיע במקומות אחרים'. השאיפה היא לחזור למגמה העולמית".
בכזאת קלות יוותרו על המוח היהודי?
"המוחות שיש פה בהייטק הישראלי, הטאלנט הישראלי- כל זה ימשיך להיות, השאלה היא האם זה יהיה פה בישראל. השאלה היא האם הוא לא יעלה כל מטוס ויגיד אין לי כוח לדבר הזה כל העסק נראה בקריסה, אני לא רואה את העתיד שלי פה בישראל. מספיק ש-20 אלף כאלה שיעלו על מטוס בשנתיים הקרובות ויחליטו שהעתיד שלהם לא בישראל, וההייטק הישראלי יחטוף מכה חסרת תקדים".
"אנשים ראו יותר מדי סרטים"
גבאי לא מאמין כי התקדמות הבינה המלאכותית תוביל לאבטלה המונית ולשם המחשה נותן דוגמא של המצאת מכוניות שהחליפו כרכרות סוסים ואומר שהיו מקצועות שנכחדו, אך נוצרו מקצועות חדשים בתעשיית ייצור רכבים, דלק, מוסכים ועוד.
" ChatGPT יצליח להחליף מקומות עבודה שאפשר לעשות להם אוטומציה בקלות, למשל מתכנתים שכותבים קוד יחסית פשוט, אנחנו נהיה שם ממש בקרוב, תוך שנה-שנתיים. בנוסף, עולמות של שיווק ומרקטינג - בסוף זה מילים, והטכנולוגיה עושה זאת לא פחות טוב, הנהלת חשבונות, כותבי תוכן ועוד", מעריך גבאי וממהר להרגיע: "אבל יהיו הרבה מקצועות אחרים שיוותרו מהטכנולוגיה הזאת".
לפני כשבוע, נזכיר, הזהירו עשרות בכירים העוסקים בבינה מלאכותית מפני הכחדת המין האנושי על ידי הטכנולוגיה הזאת. "אני לא שותף לדעה הזאת. נורא קשה להגיד מה יהיה עוד 50 שנה, זה כבר מדע בדיוני. אנחנו לא יודעים מה יקרה. אבל להגיד הכחדת המין האנושי זה קצת מוגזם, כן תהיה לזה השפעה מאוד גדולה על שוק העבודה, ממש להשמיד אותנו? זה נראה לי כבר אנשים שראו יותר מדי סרטים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו