משפחות מתמודדות עם יוקר המחיה: "מצמצמים חוגים לילדים כי זה מתחיל להקשות"

העלאות המחירים במשק, שעליהן אנחנו מתבשרים מדי יום, בכל תחומי הצריכה, משפיעות דרמטית על משפחות רבות במשק. משפחות אלה, אשר מוגדרות כמעמד הביניים, נאלצות לקצץ בהוצאות שרק עולות ותופחות, וקורסות תחת הנטל. הוצאות אלה מתחילות בצריכת המזון ועד לעליית הריבית, שמשמעותה תוספת של מאות שקלים בחודש.

שוחחנו עם שלוש משפחות שסיפרו לנו על הגידול המשמעותי בהוצאות, על ההוצאות בסופר שזינקו במאות שקלים בחודש, על הקיצוצים שהן נאלצות לבצע, כמו חוגים לילדים, והעובדה שעל חופשות אין בכלל מה לדבר.

יריב רז

עורך דין, גרוש, מתגורר בחיפה עם בת זוגו ואב לארבעה.

"אנחנו מרגישים שאנחנו נחנקים תחת נטל יוקר המחיה. יוקר המחיה חוצה גבולות. המחירים בסופרעלו בצורה משמעותית של עשרות אחוזים. סל שעלה לי 600-500 שקלים עולה כעת 1,000-800 שקלים בקנייה אחת. עליות המחירים מורגשות בצורה שאין לתאר. צמצמנו בהוצאות. יצאנו הרבה למסעדות, אבל היום יציאה למסעדה של משפחה כרוכה בהוצאה של כ־1,000 שקלים. אני בעל משרד עורכי דין, מרוויח לא מעט, ובכל זאת לא מצליח לעמוד בנטל הזה.

"הריבית העלתה לי את המשכנתא בכמעט 1,000 שקלים, ולקחתי אותה לפני פחות משנה וחצי. עליות המחירים נמצאות בכל תחומי החיים: במוצרי המזון, ביציאות, באטרקציות שהפכו לבלתי מושגות. אם פעם היינו יכולים לחסוך, היום זה חסרון כיס. אני מרוויח מעל הממוצע במשק, ועדיין אני מרגיש את זה. רק צעדים של הפחתת מסים ומע"מ יצליחו לעזור מבחינת יוקר המחיה, אחרת אי אפשר יהיה להתקיים. רואים אצל הרבה אנשים שמרוויחים מעל הממוצע את הקושי לחסוך - וזה קושי הישרדותי.

"אני מוצא את עצמי שוקל כל הוצאה כספית. אין לי את היד הפתוחה שהיתה לי לפני שנה וחצי. עליות המחירים הגדילו לי את ההוצאות ב־10,000-5,000 שקלים בחודש. הקניות בסופר עולות 2,000 שקלים יותר בחודש. אנחנו מוצאים את עצמנו מצמצמים חוגים לילדים כי זה מתחיל להקשות.

"אני מדגיש - יוקר המחיה הוא חוצה גבולות, והתושבים מרגישים את זה חזק בכיס שלהם. אני מקווה שיהיו פעולות משמעותיות מבחינת הממשלה שיחתכו במסים ובמע"מ".

דינה בן יצחק

בת 36 מכפר סבא, נשואה, אם לשני ילדים ומנהלת תוכניות נוער בעמותת "אלומה".

בן יצחק מספרת: "עברנו למרכז הארץ מהדרום לאחר הלידה של בני הבכור. כשהחלטנו להביא ילד בעלי חיפש עבודה ואמר שנעבור למקום שבו ימצא עבודה, שהמשכורת בה תהיה גבוהה ב־3,000 שקלים, שזה מחירי המעונות הפרטיים. מאז נכנסנו למרוץ של קריירה.

"תמיד עבדתי, אבל מבחינת היקף העבודה זה התנפח לממדים מאוד גדולים. הרבה חברים שלי לא חיים ככה - הם חיים בטבעון או בערד ומצליחים להסתדר.

"הצורך בלנהל ולכלכל את הבית מייצר מרדף וקשיים מתמשכים. זה מייצר מצב של סחיטה ופוגע בהורות. הבאנו ילדים בגיל מבוגר מהרצון לעשות את זה הכי טוב, ובסוף אנחנו ממש עייפים.

"מבחינת ההוצאות השוטפות, הן כל הזמן גדלות ובקצב מהיר מאוד. אנחנו עובדים יותר כדי שההכנסה תהיה גדולה יותר וכדי לעמוד בהוצאות.

"יש הוצאות על מעון פרטי ועל מטרנה וחיתולים. אנחנו גרים בדירה בבניין ישן בשכירות. קנינו דירה ב'מחיר למשתכן' ביבנה הירוקה ואנחנו משכירים אותה, וכאמור אנחנו גרים באזור העבודה של בעלי.

"בעקבות עליית הריבית במשק הריבית שלנו גדלה ב־800 שקלים בחודש, שזו עלות גבוהה. הכל עולה. גם עלות המעון של הבת שלי קפצה. אני שוקלת לרשום אותה עד 16:00 ולספוג את השעות הנוספות בעבודה, כי זה לא הגיוני לשלם את הסכומים האלה. העלות של המעונות הפרטיים היא לא פרופורציונלית. 

"בקורונה הרבה עשו חושבים ולא חזרו לעבודות הללו, כי זה לא מספק את מה שצריך בשביל לחיות. גיסתי היא ישראלית שמתגוררת באיטליה ועובדת הרבה פחות. כשהיא מגיעה לישראל היא בהלם ולא מצליחה להתרגל שוב למחירים".

שרית חכם

שרית חכם מיפו היא אם לחמישה ילדים, שניים מהם מתגוררים עימה - ילדה בת 11 עם שיתוק מוחי ופגועה מוטורית ובת 5.

חכם מספרת על ההתמודדות היומיומית הקשה. היא ובעלה לא עובדים, ובעלה עבר לאחרונה ניתוח לב פתוח. המשפחה מתקיימת מקצבאות נכות, עם חובות גדולים לארנונה, ולמרות המצוקה לא זכאים להנחה בארנונה. הם גם לא הגיעו להסדר החובות לתשלומים.

מטבע הדברים, כל שקל חשוב במצבה של חכם, ומצבה הפיננסי של משפחתה היה קשה עוד לפני גל ההתייקרויות. 

"באים לעקל דברים עם המשטרה, הילדים היו בבית, ועכשיו לשלם לעורך דין, זה מאוד קשה. אנחנו מתקיימים מהביטוח הלאומי ומהרווחה, ועכשיו גם הרווחה לא נותנים כי אין תקציב.

"גם המוצרים בסופר התייקרו מאוד  - את לא יכולה להיכנס לסופר, כי עם 200 שקלים לא מצליחים היום לקנות כלום".

חכם ככל הנראה לא תהיה זכאית לתלושי המזון לנזקקים - מהלך שקידם אריה דרעי: "לא קיבלתי כלום מהמדינה - ממש כלום. דרעי דואג רק לכיסא שלו ולא ולאנשים שצריכים את עזרתו. בחרתי בש"ס, ואני ממש מאוכזבת מהם".

ערן וינטרוב, מנכ״ל ארגון לתת: "הציבור הישראלי נשחק כבר שלוש שנים. החל מהקורונה והתפתחות המשבר הכלכלי, דרך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהשפיעה על מחירי האנרגיה וחומרי הגלם וכלה בעליות המחירים החדות והתפרצות האינפלציה והריבית. חמישית מהאוכלוסייה במעמד הבינוני הנמוך נמצאים על סף העוני ועלולים להתדרדר למצוקה כלכלית אם לא תיבלם עליית המחירים. בקרב נתמכי הסיוע המצב חמור עוד יותר, מכיוון שיוקר המחיה שוחק את כוח הקניה שלהם, שהיה מוגבל עוד קודם לכן, מכניס אותם לחובות, מעמיק ומחמיר את העוני, ומהווה חסם בלתי עביר ליכולת שלהם להילחץ ממנו״.