דיון סוער: האם לאפשר לארנקים דיגיטליים להציע ריבית על פיקדונות?

בימים אלה מתקיימים דיונים ארוכים וסוערים בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת להסיר מחוק ההסדרים את הסעיף האוסר על ארנקים דיגיטליים להציע ריבית על הפיקדונות. לבנק ישראל יש סיבה טובה להתנגד לכך, והם טוענים שמי שרוצה להציע ריבית צריך לקבל רישיון של בנק.

בתום דיון ארוך וסוער בוועדה (שהתקיים ביום חמישי האחרון, ושנמשך גם השבוע), החליט יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת, ח"כ אוהד טל, לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים האוסר על ארנקים דיגיטליים למיניהם לשלם ריבית על פיקדונות ללקוחות.

"מטרת החוק להביא לשינוי אמיתי בצריכת שירותי עו"ש מתקדמים ובביצוע העברות ותשלומים בגופים חוץ־בנקאיים", מסביר עו"ד עדו מלין ממשרד עורכי הדין גורניצקי GNY, שמלווה חברות תשלומים ופינטק, ״שלילת האפשרות לשלם ריבית בגין פיקדונות בגופים חוץ־בנקאיים מהווה חסם ופגיעה בתחרות של הלקוחות לקבל שירותים מתחרים לבנקים. כל עוד ללקוח תהיה אפשרות להפקיד את כספו בשקלים ובמט"ח, ולקבל ריבית בגין הכספים המופקדים רק בבנק ולא בחברות תשלומים חוץ־בנקאיות, מדוע שיעדיף לבצע את הפעילות מחוץ לבנק?

"במילים אחרות, אם הסעיף היה נותר על כנו והיה איסור על גופי תשלום חוץ־בנקאיים לשלם ריבית, מדוע שהאזרח הפשוט יעדיף לנהל חשבון עו"ש בגוף חוץ־בנקאי? ביטול הסעיף הוא צעד חשוב לתחרות ולקידום של ניהול חשבון עו"ש ותשלומים בגופי תשלום חוץ־בנקאיים", כך לדברי עו״ד מלין.

בתחילת השבוע העביר בנק ישראל ליו"ר הוועדה, ח"כ אוהד טל, תגובה לביטול הסעיף השולל את האפשרות לחברות תשלומים לשלם ריבית. ראשית, בנק ישראל סבור כי האפשרות לשלם ריבית מנוגדת לעקרונות האירופיים של ה־EMD. שנית, תשלום ריבית על פיקדונות הוא התחייבות נוספת שעלולה להגדיל את ההסתברות של נותן שירותי תשלום להיקלע לקשיים. ושלישית, בנק ישראל טוען כי בהיעדר היכולת של נותן שירותי תשלום להעמיד אשראי כנגד פיקדונות, הפקדת פיקדונות אצל נותני שירותי תשלום תביא דווקא לצמצום האשראי במשק.