אל תגידו יום יבוא: החיסכון לפנסיה צריך להעסיק את כולם

תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על 84.2 לנשים ו־80.7 לגברים. ב־2021 הוחלט על העלאה של גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־65 במדורג. עם ההשפעות הפיננסיות של צעד זה על נשים, ניתן למנות עלייה בגיל הזכאות לקבלת קצבה מקרן פנסיה לנשים המבוטחות בה, ועלייה בגיל הזכאות לקבלת קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי והגיל לקבלת הטבות מס לפנסיונרים.

השכירים מפרישים ביחד עם המעביד כ־20% מהשכר לפנסיה, ובמקרים מסוימים אף יותר, אם הם זכאים לקרן השתלמות. דהיינו, מדובר על סדר גודל שנתי של כ־4 משכורות. גם על העצמאים חלה חובת חיסכון לפנסיה. כשני שלישים מהחיים הבוגרים אנו חוסכים על מנת להבטיח חיים פיננסיים מכובדים אחרי גיל הפרישה.

מה אנו יודעות ויודעים על החיסכון שלנו לפנסיה?

האחריות לבחירת ההסדר הפנסיוני הועברה לפני כמה שנים לעובדים. אחריותם לבחור את הסוכן או היועץ הפנסיוני, את החברה המנהלת ואת המוצרים והרכב ההשקעות שלהם.

אז למה זה במקרים רבים לא נעשה?

נושא הפנסיה מורכב ומרובה מוצרים, ולכך נלווה חוסר הרצון לשמוע ולעסוק בנושא הזיקנה. אחד הנושאים שחשוב לנהלו באופן שוטף הוא הביטוח: צריכה להיות התאמה דינמית לסטטוס המשפחתי. רמת הסיכון שהחוסכים מוכנים לקחת על עצמם כפועל יוצא הן מהעדפותיהם האישיות והן מגילם, גם הוא נושא שיש לתת עליו את הדעת.

הקצבה הצפויה בעת הפרישה יכולה להיות עבור אותם חוסכים גבוהה יותר מפי שניים אם נמנעים ממשיכת כספי פיצויים, מתחילים לחסוך ומתמידים בגיל צעיר יותר, מפרישים את ההפרשות המרביות המותרות ובודקים ומנהלים משא ומתן על גובה דמי הניהול.

צומת קריטי נוסף לגבי החיסכון לפנסיה הוא מועד הפרישה מן העבודה. מכאן שהחשיבות של קבלת החלטות פיננסיות בפרישה גדולה לאנשים בכלל ולנשים בפרט. זאת, כפועל יוצא מהעובדה שהן בממוצע מרוויחות פחות מהגברים ועובדות פחות שנים. הסתייעות בגורם מקצועי אובייקטיבי יכולה להיות כלי שיעזור לצלוח את המכשולים.