בין הרפורמה המשפטית לחוק הגיוס: הממשלה שכחה את יוקר המחיה

בין הרפורמה המשפטית וחוק הגיוס לבין התעסקות בנאומים בטקסי יום הזיכרון, הממשלה הזניחה את הטיפול ביוקר המחיה. ללא התערבות בדקה ה־90, החל מיום שני הקרוב מחירי הדלק ומחירי מוצרי החלב המפוקחים יעלו באופן משמעותי.

ההתייקרות של שני המוצרים הללו עלולה להתברר כדרמטית למשק. מחיר הדלק משפיע על כלל העלויות של כל ספק, והתייקרותו מגולגלת לצרכן. ובאשר לשוק החלב - הניסיון מלמד כי לא עובר זמן רב מרגע העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים עד שגם אלה שלא בפיקוח מתייקרים - ומשם קצרה הדרך לגל התייקרויות חדש במשק.

כאשר הממשלה מאשרת העלאות מחירים של מוצרים מפוקחים או שירותים שהיא מספקת, עלול להיות לכך אפקט פסיכולוגי: למה שאני אספוג עליות של שער הדולר, חומרי גלם ועוד אם הממשלה מאשרת העלאות בעצמה - עלולים לשאול את עצמם יצרנים וספקים במשק.

באופן אירוני, דווקא הורדת יוקר המחיה הייתה בין הנושאים הבולטים בקמפיין הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שבמציאות השמיכה התבררה כקצרה מדי. יש כספים להגדלת קצבאות האברכים, אך אין מספיק כדי לממש במלואה את אחת מההבטחות הבולטות - חוק חינוך חינם מגיל אפס עד 3.

נמצא כסף להורדת מס על המשקאות הממותקים בעלות של כ־800 מיליון שקלים בשנה - צעד שלא הוביל להוזלת המשקאות והתברר כבזבזני - אך עד היום לא נמצאו מקורות למתן תמיכה ישירה ברפתנים, כדי שמחיר החלב הגולמי לא יעלה ואנחנו לא נשלם יותר על מוצרי החלב.

נכון, החלב התייקר בכל העולם בשל התייקרויות ייצורו, ולזכותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ייאמר כי בכל זאת פעל למתן את העלייה, ונכון לכתיבת שורות אלו העלייה של מחירי החלב המפוקחים צפויה לעמוד על 8% "בלבד" ולא על 16%.

גל שקשה לעצור

ובכל זאת, מדובר בהתייקרות מקוממת במיוחד, שכן מחירי החלב בישראל גבוהים בעשרות אחוזים מכל מדינות אירופה. הפרה הישראלית היא שיאנית התפוקה בכל העולם, אז למה בכל זאת הישראלים משלמים יותר?

לא נלאה אתכם בהסברים על השוק המתוכנן, עלויות הכשרות והמע"מ הגבוה בישראל, אך מה שבטוח הוא שבעולם מתוקן הממשלה יאמורה לכנס דיון דחוף של הקבינט החברתי־כלכלי או של ועדת הכלכלה ולהשקיע מאמצים במניעת ההתייקרות הצפויה, שעליה ידע שר האוצר כבר לפני חודשיים אך הטיפול בה נדחה לדקה ה־90. אלא שהקבינט החברתי־כלכלי עסק בנושאים אחרים, כמו עבודות בשבת של הרכבת.

הממשלה פועלת כמובן לפי סדרי עדיפויות משלה, בהתאם לקהל בוחריה, וכיום היא כאמור עסוקה מתמיד, כאשר חלק מהשרים אף מבצעים שני תפקידים בממשלה - למשל שר האוצר שהוא גם שר במשרד הביטחון.

הבעיה היא שאם הממשלה לא תקדיש את תשומת הלב הראויה ליוקר המחיה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בגל העלאות המחירים שאותו יהיה קשה לעצור, שכן גם העלייה של "רק" 8% במחירי החלב המפוקחים היא משמעותית.

אינפלציה גבוהה יותר תשפיע כמובן על גם ריבית בנק ישראל, שכבר עלתה בכ־4.5% בשנה האחרונה, והיא עלולה לאלץ את הנגיד לעלות אותה פעם נוספת ולהשאיר אותה גבוהה לאורך זמן.

למרבה המזל, יש גם חדשות טובות בדרך: רשת קרפור הצרפתית תחל את פעילותה בישראל, ובעוד כשבועיים תשיק כאן 50 סניפים.

מדובר אמנם בפריסה רחבה יחסית, אך לא כזאת שתחולל מהפכת מחירים בשוקי המזון והטואלטיקה היקרים בישראל.

השאלה הנשאלת היא אם קרפור באמת תהיה זולה ולאורך זמן כפי שמבטיחים לנו. ימים יגידו, ובינתיים הגעתה לישראל מעוררת תקווה לתחילתו של שינוי ברמת המחירים. גם רשת ספאר ההולנדית בדרך.

לשם ההוגנות נציין כי שתי ענקיות הקמעונאות מאירופה הכריזו על פתיחת הסניפים בארץ עוד בתקופת הממשלה הקודמת, אך הן מממשות את המהלך בתקופה הנוכחית, ויש לכך חשיבות.

על התקציב והגירעון

בסוף החודש הבא אמורה הממשלה להספיק להעביר את תקציב המדינה לשנתיים הקרובות בקריאה שנייה ושלישית. מדובר בתקציב שלא מביא בשורה גדולה מבחינת הורדת יוקר המחיה. נזכיר כי אחת הרפורמות הגדולות בנושא, שמטילה מגבלות על היבואנים הגדולים במשק, הוצאה מחוק ההסדרים ברגע האחרון.

התקציב הוצג לציבור כשמרני, עם יעד גירעון מרשים במיוחד של 0.9%. אולם זה עלול להתברר כלא ממש ישים נוכח הירידה בהכנסות המדינה ממסים, ולמשרד האוצר לא תהיה ברירה אלא להגדיל את יעד הגירעון ו/או לבצע קיצוץ רוחבי נוסף.

לכאורה, אין בעיה לחיות עם יעד גירעון גבוה יותר, שכן בשנים שלפני הקורונה יעדי הגירעון הממשלתיים נעו סביב 3%-2%. אלא שלהגדלת יעד הגירעון באופן משמעותי עלולות להיות השלכות כבדות.

פרט לעלייה בתשלומים שהמדינה תשלם כדי לממן את הגירעון, צריך להזכיר כי בעוד כשבועיים וחצי סוכנות הדירוג S&P צריכה לפרסם את הודעתה על ישראל.

נציין עוד כי סוכנות הדירוג מודי'ס, שהורידה את תחזית הדירוג של ישראל ליציבה (ולא לשלילית), התחשבה בנתונים הכלכליים החזקים של ישראל - יעד הגירעון של התקציב שנחשב לשמרני במיוחד, וכזה שיתרום לירידה חדה ביחס חוב־תוצר.

אם האוצר יגדיל באופן משמעותי את יעד הגירעון, הדבר כמובן ישפיע באופן שלילי על הודעת S&P.