"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד הבריאות יכריע: רפורמת התמרוקים תוזיל את המוצרים בישראל?

במסגרת הרפורמה, לא יידרש עוד רישיון של משרד הבריאות לכל תמרוק לצורך שיווקו בישראל - כמו באירופה • במשרד הכלכלה מזהירים: התקנות החדשות מכילות הגבלות משמעותיות מדי על היבואנים

0השמעה
סניף של סופר־פארם  , ללא
סניף של סופר־פארם , צילום: ללא

רפורמת התמרוקים: היום תדון ועדת הבריאות, בראשות ח"כ אוריאל בוסו, בתקנות שאמורות להיכנס לתוקף ב־1 באפריל. התקנות הן חלק מרפורמת התמרוקים, שהוכרזה על ידי הממשלה הקודמת במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי על יבואנים ועל יצרנים בישראל, ובכך להוריד את מחיריהם לצרכן. התקנות היו אמורות להיכנס לתוקף כבר בתחילת השנה, אך אישורן התעכב בשל בקשה לדחייה מצד משרד הבריאות.

במסגרת הרפורמה, לא יידרש עוד רישיון של משרד הבריאות לכל תמרוק לצורך שיווקו בישראל, בכפוף לעמידה בתנאים ובהגבלות הקבועים בפקודה ובתקנות לפיה. התקנות מבוססות בעיקרן על התקן האירופי, עם שינויים והתאמות לשוק הישראלי. במילים אחרות, מה שטוב באירופה - טוב גם בישראל.

"זמני הרישום עומדים בדרישת החוק". משרד הבריאות, צילום: אורן בן חקון

אך גורמים במשרד הכלכלה מזהירים שהתקנות החדשות עדיין מכילות הגבלות משמעותיות ורבות מדי על היבואנים - מה שעלול לרוקן את הרפורמה מתוכן.

אין צורך להכביר מילים בנוגע לחשיבות של הרחבת התחרות בתחום היבוא - ישראל נחשבת אחת המדינות היקרות ב־OECD, ופערי המחירים כאן במותגים כמו ניוואה, קולגייט, לוריאל ועוד מגיעים ל־120%-170% מהמחיר הממוצע במדינות אירופה - כך לפי נתוני משרד הכלכלה.

דוגמאות נוספות: מרכך שיער של פנטן וסבון גוף גברים של AXE עולים בישראל כ־60% יותר מאשר באירופה, וקצף גילוח של ג'ילט וסבון נשים של דאב - כ־40% יותר.

רק בישראל

במשרד הכלכלה מציינים גם כי אחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא הדרישות הרגולטוריות הייחודיות והמחמירות. למשל, רק בישראל קיימת הדרישה לסמן את אופן השימוש על גבי המוצר. כמו כן, רשימת החומרים המסוכנים בישראל שונה מזו של אירופה.

דרישות אלה יחייבו את היבואן בהוצאות נוספות, מה שכמובן יגולגל לצרכן: שליחת מוצרים למעבדות לצורך זיהוי חומרים רעילים הייחודיים לישראל, הדפסת מדבקות חדשות בעברית, הדבקתן ועוד. בסך הכל, במשרד הכלכלה מצביעים על חמש הגבלות שיקשו את הרחבת היבוא לישראל.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב, אמר בשיחה עם "ישראל היום": "בישראל יש עודף רגולציה ייחודית, שמקשה את היבוא ומעלה את המחירים. לכן, נדרש שתקנות רפורמת התמרוקים יאמצו אחת לאחת את התקינה והרגולציה האירופיות, וימחקו מהן כל דרישה ייחודית ישראלית שמעלה את המחירים ומצמצמת את התחרות.

"ישראל היא יקרה כי אנחנו מדינת אי. צריך להוביל אלינו את המוצרים, וההובלה יקרה. אנחנו שוק קטן, מזמינים יחסית מעט, ריכוזיים, ויש לנו דרישות ייחודיות ומחמירות שמחייבות לפתוח כל מוצר ולהמציא אותו מחדש. מה שטוב לכל העולם עדיין לא טוב היום לישראל. זה לא הגיוני. ישב המחוקק חודשים ארוכים, עם כל המומחים וכל הגורמים, אישר רפורמה שתהפוך אותנו לשוק הכי דומה לאירופה - ועכשיו מחזירים את הגלגל אחורה.

"התנהלות משרד הבריאות גורמת לכולנו להמשיך להיות פראיירים ולשלם ביוקר. אנחנו חייבים ליישר קו עם התקינה והרגולציה האירופיות. מה שטוב לאירופאים חייב להיות מתאים גם לישראל".

להוריד את הנטל

מנגד, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון הקודם של הוועדה: "ישראל עדיין לא הפכה להיות אירופה".

לדבריו, "אנחנו שותפים לרצון להוריד את הנטל הרגולטורי, בתקווה שהדבר יתגלגל בסוף לצרכנים, אבל יוצרים פה מאזן סיכונים אחר מבחינת הציבור. אנחנו מוותרים, כמובן, על השליטה המוחלטת שיש לנו בבדיקה של כל תמרוק ותמרוק שנכנס לארץ, והיא עוברת ליצרנים וליבואנים שצריכים לקבל הרבה יותר אחריות, ולא נהיה סובלניים. ישראל לא הפכה להיות אירופה. יש ניואנסים שהופכים את השוק כאן לשוק אחר, ולכן הכנסנו שינויים ומסלולים מיוחדים, ואנחנו עומדים עליהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר