בשנים האחרונות זוהתה תופעה רחבת היקף שבמסגרתה לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מסוימות, ובפרט קשישים, נופלים קורבן למעשי הונאה, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת של בתי עסק וכתוצאה מכך מתקשרים בעסקאות נמשכות, שבגינן נגבים מהם כספים רבים.
עסקאות אלה מלוות בד"כ בשיווק אגרסיבי מצד בתי העסק, ומבוצעות לרוב בדרך של עסקת מכר מרחוק ("טלמרקטינג") ועסקאות רוכלות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בת"א את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל כנגד חברת ישראכרט בגין סירובה לתת שירותי סליקה לחברה שהצטברו נגדה תלונות רבות בגין הונאת קשישים.
על פי חוות הדעת, סירובה של ישראכרט הוא סביר, מאחר שבחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו.
השפעה לא הוגנת
חוות הדעת של היועמ"שית נמסרה במסגרת תביעה שהוגשה ע"י שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, כנגד חברת הסליקה ישראכרט, בטענה כי סירובה לספק להם שירותי סליקה אינו סביר.
לטענת ישראכרט, התובעות מקיימות עסק שפעולותיו מעידות על התנהגות אנטי־צרכנית, הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים. ישראכרט נימקה את סירובה לספק לחברות שירותי סליקה, בין היתר, בכך שבדיקה שערכה העלתה כי הגיל הממוצע של לקוחות התובעות הוא גבוה מהמקובל, כי ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים וזאת בדגש על אותם לקוחות קשישים, כי אותרו מאות מקרים של חיובים כפולים בגין אותה עסקה, וכן אותרו שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה מוגשת לביהמ"ש בשים לב לאינטרס הציבורי שכרוך בתביעה, לרבות החשיבות בהגברת ההגנה על אוכלוסיית הקשישים.
לעמדתה, בנסיבות המקרה, ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר. כמו כן, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ועל הפגמים בו (התכחשויות לעסקאות ונתונים על אודות פגיעה בלקוחות).
משכך, סבורה היועצת המשפטית לממשלה כי אין לצמצם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה באופן שעלול לייצר הרתעת יתר, שימנע מחברות הסליקה לא לתת שירותים אלה במקרים שבהם הן חוששות להתנהלות פוגענית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו