מתגברים חששות המשקיעים מנפילת הבנק השוויצרי קרדיט סוויס שאיבד רק היום (רביעי) כ-20% משוויו במהלך עוד יום מסחר סוער באירופה. ביטוח לחדלות הפירעון (CDS) של credit swiss הגיע לשיא כל הזמנים. חרדת המשקיעים מנפילת הבנק גרמה גם לצלילת המניות של יתר הבנקים באירופה, אך בשיעור "מתון יותר": UBS נפל "רק" ב-6.8%, מניית הבנק הגרמני דויטשה בנק והבנק הצפרתי BNP פריבה צללו בכ-8%.
הבוקר בעל המניות הגדול של קרדיט סוויס, הבנק הלאומי הסעודי, הבהיר הבוקר כי לא יזרים לבנק כספים נוספים כדי לא לעבור את המגבלה הרגולטורית של 10% באחזקת בבנק. אתמול בבוקר דיווח הבנק השוויצרי אמר כי נמצאו "ליקויים מהותיים" בהליכי הדיווח הפיננסי שלו שבנים 2021-2022, זאת לאחר בדיקה שערכו הרגולטורים בארה"ב בשבוע שעבר.
בתוך כך, אולריך קורנר מנכ"ל קרדיט סוויס שיגר היום מסר מרגיע למשקיעים ואמר בראיון לרשת חדשות אסיה בעקבות צניחת המניה של הבנק: "אנחנו בנק גלובלי ומשמעותי במערכת ופועלים תחת הסטנדרטים הגבוהים ביותר ואנחנו בנק חזק מאוד. כפי שאמר יו"ר הבנק הלאומי הסעודי היום, אנחנו נראים איתנים מאוד מבחינה פיננסית ופועלים תחת משטר רגולטורי מחמיר. שנית, כפי שהצהרנו אתמול בפרסום הדוח השנתי שלנו, התוצאות הכספיות שלנו לשנים 2022 ולשנים הקודמות נותרו ללא שינוי".
האם המתרחש בקרדיט סוויס אמור להדאיג את ענף הבנקאות בישראל?
"ללא ספק מדובר באירוע יותר משמעותי משני הבנקים שנפלו בארה"ב", אומר בשיחה עם "ישראל היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון ואנליסט הבנקים. "מדובר בבנק יותר גדול, ואם זה יקרה, מדובר באירוע יותר משמעותי לבנקאות בעולם וגם בארץ", הוא מסביר.
"אירוע כמו נפילת קרדיט סוויס יכול להיות מדאיג משתי סיבות: לבנקים הישראלים יש קשרים עסקיים איתו, ולכן הם עלולים להפגע, הסיבה שנייה – היא אפקט ההדבקה שעלול להיווצר במערכת הבנקאית כולה". לשאלה האם יש סכנה ליציבות של הבנקים בארץ אם הבנק השוויצרי יקרוס, גלזר משיב בשלילה: "מצב הבנקים בארץ הוא יציב מאוד, האירוע הזה לא אמור לגרום להרעה ביציבות הבנקים הישראלים".
בנק ישראל: "הפיקוח שלנו כאן הדוק וקרוב יותר"
גם בבנק ישראל סבורים כי מצב הבנקים בישראל הוא שונה לחלוטין מזה של הבנקים האמריקאים. חגי אור-חן, ע. המפקח על הבנקים וחבר בצוות המעקב של בנק ישראל על ההתפתחויות בארה״ב, אומר ל"ישראל היום": "אנחנו לא רואים פה סיכון סיסטמי כמו שנוצר במשבר הסאב פריים בשנת 2008, יש פה שניים-שלושה בנקים בארה״ב שמתמחים בנישות מסוימות שהושפעו מתנאים מקרו כלכליים וגם מניהול לא מספיק הדוק של הסיכון. אנחנו כן רואים שזה יוצר שיח ער לגבי המערכת הבנקאית, אבל גם את המאמצים של ממשל ארה"ב להרגיע את החששות שבעצם מהוות כרגע מוקד סיכון".
לדבריו, "אנחנו חושבים שקיים סיכון מאוד-מאוד נמוך שהאירוע הזה יגיע לפה. בישראל אנחנו מדברים על מערכת שונה, עם פעילות יותר שמרנית. הפיקוח שלנו כאן הדוק יותר וקרוב יותר - יש לנו מערכת בנקאית יותר קטנה, מערכת איתנה ויציבה שצלחה משברים. ההון של הבנקים הישראלים גבוה וכך גם יחסי הנזילות. הבנקים מנהלים את הסיכונים בצורה קפדנית ואנו מוודאים זאת".
אור-חן מוסיף: "אז אנחנו לא אומרים לא יקרה פה לעולם ואין סיכוי, זה יהיה לא אחראי להגיד את זה. אנחנו כן אומרים שהסיכון שדבר כזה יקרה בישראל הוא מאוד מאוד, מאוד נמוך. בשורה התחתונה אנחנו לא רואים כרגע התפתחות של האירועים האלו למערכת הבנקאית המקומית. כן צריך להגיד שזה גם עניין של שיח תקשורתי וחשש ציבורי, וגם כאן יש צעדים שבנק ישראל יודע לנקוט למקרים כאלה. מבחינתנו זה תרחיש קיצון אך כזה שאנחנו נערכים אליו תמיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו