"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מתגברים החששות לקריסת בנק ענק נוסף; האם יש סיבה לדאגה בישראל? | עושים סדר
החששות באירופה מנפילת הבנק השוויצרי קרדיט סוויס מתגברות • חרדת המשקיעים מנפילת הבנק גרמה גם לצלילת המניות של יתר הבנקים באירופה • "ללא ספק מדובר באירוע יותר משמעותי משני הבנקים שנפלו בארה"ב", אמר בשיחה עם "ישראל היום" אלון גלזר, אנליסט הבנקים • בבנק ישראל בטוחים כי כמעט ואין סכנה שהמשבר יגיע גם לארץ
צלילה דרמטית במניות. הבנק השוויצרי קרדיט סוויס| צילום: רויטרס

מתגברים החששות לקריסת בנק ענק נוסף; האם יש סיבה לדאגה בישראל? | עושים סדר

החששות באירופה מנפילת הבנק השוויצרי קרדיט סוויס מתגברות • חרדת המשקיעים מנפילת הבנק גרמה גם לצלילת המניות של יתר הבנקים באירופה • "ללא ספק מדובר באירוע יותר משמעותי משני הבנקים שנפלו בארה"ב", אמר בשיחה עם "ישראל היום" אלון גלזר, אנליסט הבנקים • בבנק ישראל בטוחים כי כמעט ואין סכנה שהמשבר יגיע גם לארץ

,עודכן
0השמעה

מתגברים חששות המשקיעיםמנפילת הבנק השוויצריקרדיט סוויס שאיבד רק היום (רביעי) כ-20% משוויו במהלך עוד יום מסחר סוער באירופה. ביטוח לחדלות הפירעון (CDS) של credit swiss הגיע לשיא כל הזמנים. חרדת המשקיעים מנפילת הבנק גרמה גם לצלילת המניות של יתר הבנקים באירופה, אך בשיעור "מתון יותר": UBS נפל "רק" ב-6.8%, מניית הבנק הגרמני דויטשה בנק והבנק הצפרתי BNP פריבה צללו בכ-8%.

הבוקר בעל המניות הגדול של קרדיט סוויס, הבנק הלאומי הסעודי, הבהיר הבוקר כי לא יזרים לבנק כספים נוספים כדי לא לעבור את המגבלה הרגולטורית של 10% באחזקת בבנק. אתמול בבוקר דיווח הבנק השוויצרי אמר כי נמצאו "ליקויים מהותיים" בהליכי הדיווח הפיננסי שלו שבנים 2021-2022, זאת לאחר בדיקה שערכו הרגולטורים בארה"ב בשבוע שעבר.

משקיע מודאג מקריסת מניות הבנק,צילום: AFP

בתוך כך, אולריך קורנר מנכ"ל קרדיט סוויס שיגר היום מסר מרגיע למשקיעים ואמר בראיון לרשת חדשות אסיה בעקבות צניחת המניה של הבנק: "אנחנו בנק גלובלי ומשמעותי במערכת ופועלים תחת הסטנדרטים הגבוהים ביותר ואנחנו בנק חזק מאוד. כפי שאמר יו"ר הבנק הלאומי הסעודי היום, אנחנו נראים איתנים מאוד מבחינה פיננסית ופועלים תחת משטר רגולטורי מחמיר. שנית, כפי שהצהרנו אתמול בפרסום הדוח השנתי שלנו, התוצאות הכספיות שלנו לשנים 2022 ולשנים הקודמות נותרו ללא שינוי".

האם המתרחש בקרדיט סוויס אמור להדאיג את ענף הבנקאות בישראל?

"ללא ספק מדובר באירוע יותר משמעותימשני הבנקים שנפלו בארה"ב", אומר בשיחה עם "ישראל היום אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון ואנליסט הבנקים. "מדובר בבנק יותר גדול, ואם זה יקרה, מדובר באירוע יותר משמעותי לבנקאות בעולם וגם בארץ", הוא מסביר.

הפעם האירוע משמעותי יותר. סיליקון ואלי בנק,צילום: AFP

"אירוע כמו נפילת קרדיט סוויס יכול להיות מדאיג משתי סיבות: לבנקים הישראלים יש קשרים עסקיים איתו, ולכן הם עלולים להפגע, הסיבה שנייה – היא אפקט ההדבקה שעלול להיווצר במערכת הבנקאית כולה". לשאלה האם יש סכנה ליציבות של הבנקים בארץ אם הבנק השוויצרי יקרוס, גלזר משיב בשלילה: "מצב הבנקים בארץ הוא יציב מאוד, האירוע הזה לא אמור לגרום להרעה ביציבות הבנקים הישראלים".

בנק ישראל: "הפיקוח שלנו כאן הדוק וקרוב יותר"

גם בבנק ישראל סבורים כי מצב הבנקים בישראל הוא שונה לחלוטין מזה של הבנקים האמריקאים. חגי אור-חן, ע. המפקח על הבנקים וחבר בצוות המעקב של בנק ישראל על ההתפתחויות בארה״ב, אומר ל"ישראל היום": "אנחנו לא רואים פה סיכון סיסטמי כמו שנוצר במשבר הסאב פריים בשנת 2008, יש פה שניים-שלושה בנקים בארה״ב שמתמחים בנישות מסוימות שהושפעו מתנאים מקרו כלכליים וגם מניהול לא מספיק הדוק של הסיכון. אנחנו כן רואים שזה יוצר שיח ער לגבי המערכת הבנקאית, אבל גם את המאמצים של ממשל ארה"ב להרגיע את החששות שבעצם מהוות כרגע מוקד סיכון".

לא רואים פה סיכון. בנק ישראל,צילום: אורן בן חקון

לדבריו, "אנחנו חושבים שקיים סיכון מאוד-מאוד נמוך שהאירוע הזה יגיע לפה. בישראל אנחנו מדברים על מערכת שונה, עם פעילות יותר שמרנית. הפיקוח שלנו כאן הדוק יותר וקרוב יותר - יש לנו מערכת בנקאית יותר קטנה, מערכת איתנה ויציבה שצלחה משברים. ההון של הבנקים הישראלים גבוה וכך גם יחסי הנזילות. הבנקים מנהלים את הסיכונים בצורה קפדנית ואנו מוודאים זאת".

אור-חן מוסיף: "אז אנחנו לא אומרים לא יקרה פה לעולם ואין סיכוי, זה יהיה לא אחראי להגיד את זה. אנחנו כן אומרים שהסיכון שדבר כזה יקרה בישראל הוא מאוד מאוד, מאוד נמוך. בשורה התחתונה אנחנו לא רואים כרגע התפתחות של האירועים האלו למערכת הבנקאית המקומית. כן צריך להגיד שזה גם עניין של שיח תקשורתי וחשש ציבורי, וגם כאן יש צעדים שבנק ישראל יודע לנקוט למקרים כאלה. מבחינתנו זה תרחיש קיצון אך כזה שאנחנו נערכים אליו תמיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו