מה שמסתמן נכון לעכשיו כמשבר הבנקים בארה"ב, יכול להאט ואף לבלום לעת עתה את יציאת הכספים לחו"ל, שעליה הכריזו לאחרונה כמה חברות הייטק במחאה על הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. אם עד לפני כמה ימים המערכת הבנקאית בארה"ב נראתה בטוחה, נוכחנו לגלות שלא הכל "ורוד" מעבר לים, כבר פחות זוהר להעביר כסף לחו"ל, והבנקים הישראליים הידועים בשמרנות רבה (ויש שיגידו מדי) מתגלים כאי של יציבות.
העלאת הריבית החדה בארה"ב היא זו שהפילה שני בנקים בארה"ב, ומעמידה בסכנה בנקים נוספים. במקרה של SVB למשל, לקוחות רבים (חברות סטארט־אפ) התקשו לגייס כספים כי הריבית עלתה בחדות, והחלו למשוך פיקדונות. כאשר אין גיוון נכון בקרב הלקוחות, הבנק הופך להיות תלוי במצבם הכלכלי. פרט לכך, הבנקים ניהלו לא נכון את סיכוני הריבית, מה שבישראל כנראה לא היה קורה.
הרשויות בארה"ב אמנם פעלו במהירות וקיבלו אחריות על האירוע בן־לילה. לא מן הנמנע כי הסוסים כבר ברחו מהאורווה ויהיה קשה לעצור אותם, אך זה עדיין אפשרי. נכון לשלב זה, מדובר בעיקר בעניין של אמון במערכת הבנקאית, והיא זו שיכולה להחמיר או לתקן את המצב במהרה.
הגזימו עם העלאות הריבית?
מהרגע שבו החלו להופיע כותרות בתקשורת הבינלאומית על נפילת הבנק השני, לא מעט כלכלנים בכירים שינו את תחזיתם בנוגע לשיעור העלאת הריבית בארה"ב ב־22 במארס. אם לפני כן, חלק גדול מהתחזיות דיברו על כך שיו"ר הפד יעלה את הריבית בחצי אחוז - אתמול התחזיות עודכנו כלפי מטה להעלאה של רבע אחוז בלבד, וגם האפשרות שהריבית תישאר ללא שינוי נחשבת לסבירה.
עם זאת, צריך לזכור שהאינפלציה בארה"ב לא נעלמה לשום מקום, מה שיציב את הפד בפני דילמה קשה בהחלטת הריבית הקרובה - אם להמשיך להילחם באגרסיביות באינפלציה או להוריד את הרגל מהגז, כי בינתיים המשק האמריקני "התקרר" יותר מדי ויש כבר בנקים שקורסים.
ייתכן מאוד שקריסת הבנקים מעבר לים תוביל להתמתנות בעליית הריבית כאן בארץ. לישראל יש היסטוריה מכובדת של היצמדות למדיניות הריבית בארה"ב, והדבר נראה ביתר שאת אצל הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, שעד לפני כמה שנים התגורר בעצמו בארה"ב. יש לו כמובן סיבות אובייקטיביות להיצמד לריבית האמריקנית - ובהן ההשפעה הכבדה שיש לארה"ב על כלכלת ישראל, שער דולר־שקל ועוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו