מדוע מספר הנשים בהייטק אמנם גדל כבר שנים, אך ברוב התחומים לא הושג שוויון? לרגל יום האישה הבינלאומי שוחחנו עם האישה הבכירה ביותר בהייטק הישראלי, בהווה ובעבר, ד"ר ארנה ברי (74), המכהנת כיום כדירקטורית בתחום הענן בענקית הטכנולוגיה גוגל.
ברי כיהנה בתפקיד המדען הראשי של ישראל, עמדה בראש מרכזי הפיתוח של DELL-EMC בישראל כסגנית נשיא וכמנכ"לית, ובשנים האחרונות היתה ממובילות הגופים שקידמו והובילו את התוכנית הלאומיות לבינה מלאכותית ולקוונטים.
מבחינת ברי, הכל מתחיל בדרג הממשלתי הבכיר. יש תוכניות טובות שכבר אושרו, פשוט צריך ליישם אותן, היא טוענת. לדבריה, גם הפרופיל המגדרי של שולחן הממשלה - מיעוט הנשים בתפקידי שר - משפיע עמוקות ומקרין על כל השאר. "תראה איזו ממשלה יש לך. אין שם נשים. ומי שכן יש, אלו לא נשים שיש להן יכולת לקדם את החברה אלא לצעוק. כשאתה בוחר נשים כאלה, בטח שתדמית הנשים לא יכולה להשתנות", היא קובלת.
הדיון הציבורי מתמקד פעמים רבות בשיעור הנשים בהייטק, אבל לדברי ברי הדבר מוקרן לא רק מלמעלה, מהממשלה, אלא גם מלמטה - במקום שבו מתחיל הכל. "נושא מעמד האישה קשור גם לשירות הצבאי וגם לשירות הציבורי, ולכן נשאלת השאלה - כמה נשים נכנסות להכשרות באקדמיה, במערכת הביטחון או בהכשרות פרטיות?".
לצבא יש השפעה גדולה על היכולת של נשים להגיע לאחר מכן לתפקידים בכירים. היא מציינת באופן מפורש דווקא את יחידת המודיעין 8200, שאולי דווקא בה היה מצופה שתהיה העמוד ההולך לפני המחנה. "הנושא של הצבא מהותי", קובעת ברי, "ביחידה 8200 יש אמנם קצינה בדרגת אל"מ, אבל בגדול נשים לא נשארות לתפקידים בכירים בה".
שיח חשוב מאוד
אז מה אפשר לעשות כדי שיהיה אחרת? "30% נשים בממשלה - מחר בבוקר, 30% נשים מנכ"ליות - מחר בבוקר, ו־30% נשים שאחראיות לתקציבים - מחר בבוקר. מה, חסר נשים משכילות שיכולות להיות שרות? וזה לא צריך לקחת שנים. ראינו שזה קרה בממשלה הקודמת וזה שינה את האווירה ליד השולחן".
על יום האישה, לדעת ברי, מוקדם לוותר. "השיח בנושא חשוב מאוד, ולכן ודאי שעדיין צריך את יום האישה והממשלה צריכה להקשיב למסקנות של היום הזה".
מעבר לכך, ברי מפנה את תשומת הלב לתוכנית של הוועדה הלאומית להון האנושי להייטק שבראשה עמד סגן נשיא אינטל לשעבר דדי פרלמוטר. מסקנות הוועדה, שכוללים בין השאר את קיצור המרחק בין המרכז לפריפריה, אושרו כבר על ידי הממשלה הקודמת וגם שר החדשנות המדע והטכנולוגיה הנוכחי אופיר אקוניס התחייב ליישמה.
"אין שום דבר שאמור לעכב את התוכנית הזו אחרי שהיא אושרה בממשלה למעט העובדה שלא הוקצה תקציב, ולא מונה מנהל. כל מה שצריך לעשות זה להקציב כסף וליישם את התוכנית", טוענת ברי. "הממשלה צריכה לדאוג שיהיה לה שיח עם הדרג המקצועי על היישום של העבודות האלה. זה לא 'לעזור לעשירים', כי מדובר בצעדים שלסטארטאפים בודדים לא משתלם להשקיע בהם. לישראל מדינה כן יש סיבה להשקיע, כדי שיהיה לה ידע ויתרון יחסיים, וכדי שהיא תכניס את הידע הזה לתוך מקומות נבחרים, כולל באוכלוסייה החרדית ובתעסוקת נשים".
בתוך כך, מחקר של ענקית הטכנולוגיה IBM שפורסם לקראת יום האשה מצביע על כך שבכל העולם קיים פער משמעותי בין חזון השוויון לבין המציאות. על פי המחקר, שהקיף 2,500 ארגונים ב-12 מדינות ו-10 תעשיות, שיעור הנשים עלה אמנם במעט בדרג סמנכ"ל וחבר הנהלה, אך בתפקידים בכירים שמובילים להנהגה חלה דווקא נסיגה בהשוואה לנתונים טרם פרוץ משבר הקורונה. בתפקידים זוטרים עלה שיעור הנשים מ-37% בשנת 2021 ל-40% ב-2022.
בהייטק הישראלי, המצב לא שונה בהרבה מהממוצע בסקטור העסקי העולמי כפי שהשתקף בנתוני IBM. על פי נתונים שפרסם SNPI, גוף המחקר והמדיניות של ארגון "סטארטאפ ניישן סנטרל" (SNC), יחד עם ארגון ו-she codes, ומבוסס על הרשת החברתית העסקית לינקדין, נשים מהוות רק 35% מעובדי תעשיית ההייטק בישראל. בתפקידי הנהלה שיעור הנשים נמוך במיוחד, עם שיעור של 16% בתפקידי נהלה הבכירה, ושיעור מנכ"ליות של 13% בלבד. נתון מפתיע מעט הוא ששיעור הנשים בחברות הייטק ישראליות גבוה מעט משיעורן בחברות הרב לאומיות, 38% מול 32% בהתאמה.
לפי נתוני רשות החדשנות שלראשונה אנו כוללים הגדרה של משרות טכנולגיות לא רק בתעישית ההיטק אלא גם תפקידים טכנולוגיים בחברות מחוץ לענף ההייטק. לפי רשות החדשנות, בשנת 2022 הועסקו 137 אלף שכירות בענף ההייטק בישראל המהוות 34% מהשכירים בענף. גידול של 13% לעומת השנה הקודמת.
את הצמיחה המהירה ביותר הציגו השכירות החרדיות בהייטק שמספרן זינק ב-180% בין השנים 2014 ועד 2022. קצב מהיר פ-3 מקבוצות הנשים האחרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו