יקרים על חלשים: חרפת העוני בישראל עולה מדרגה

מציאות קשה: דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שהתפרסם בשבוע שעבר, הציג תמונת מצב עגומה שחייבת להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל, כאשר שיעור העוני עלה בשנת 2021 ל־21% - כלומר, כל אזרח חמישי בישראל הוא עני. מדינת ישראל מדורגת במקום השני בשיעור העוני ב־OECD, ורק קוסטה ריקה נמצאת מעליה. 

הנתונים מתייחסים כאמור לשנת 2021, אלא שמאז, בשנת 2022, הגיע שיעור האינפלציה לשיא שלא נראה 20 שנה - 5.3%, כך שניתן לשער כי לפחות בקרב אוכלוסיות מסוימות גבר שיעור העוני עוד יותר.

גל ההתייקרויות הבלתי פוסק החריף עוד יותר את המצב של השכבות העניות ביותר: כשחשבונות החשמל, המים והארנונה, השכירות והאוכל בסופר מתייקרים - הדבר משפיע, בראש ובראשונה, על אלה שסופרים כל שקל. הם צוברים חובות ומשלמים עליהם בריבית דריבית, ורבים מאלה שעוד הצליחו להחזיק את הראש מעל המים בשנת 2021, המשתייכים ל"מעמד הביניים התחתון", קרובים להידרדר לעוני.

הידרדרות בלתי נמנעת

רק בעוד כשנה נדע את תמונת המצב העדכנית של העוני נכון לשנת 2022, אבל כבר עכשיו, העדויות המתקבלות מהשטח מלמדות על החמרת מצב העוני בישראל.

בהשוואה בין החודשים נובמבר ודצמבר 2022 וינואר 2023 לתקופה המקבילה ב־2021 ובראשית 2022, נרשם גידול של 87% בבקשות לסיוע בארגון "פתחון לב".

אלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב", אומר בשיחה עם "ישראל היום": "יוקר המחיה משפיע ישירות על הגידול שנרשם בשטח בבקשות לסיוע מצד הפונים. צריך לשים לב - הקשיים הכלכליים שהחלו עם הקורונה, כמו גם גלי ההתייקרויות הבלתי נגמרים בשנה האחרונה, גורמים אט־אט ולצערנו לעוד משפחות ויחידים להידרדר אל מתחת לקו העוני, ובסופו של דבר לבקש את הסיוע. את זה אנחנו רואים בבירור בנתונים שלנו ומרגישים בפועל במרכזי הסיוע".

כהן מוסיף: "מדובר בתהליך איטי, בוודאי כאשר אלו אנשים שבעבר נחשבו לחלק ממעמד הביניים או מעמד הביניים התחתון. הממשלה החדשה חייבת לבצע את מה שהבטיחה בנוגע ליוקר המחיה, ואנו מצפים לחידושו של מיזם חלוקת תלושי המזון למשפחות נזקקות ולהקמתה של רשות לאומית למאבק בעוני, שתוכל לפעול מול כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולטפל במשימות לפי תוכנית עבודה מסודרת".

יהיה לחם לכריך?

המצב מדאיג במיוחד כאשר מדובר במשפחות עם ילדים. למרבה הצער, כמעט מחצית (44%) מהעניים בישראל הם ילדים (853.9 אלף ילדים מתוך 1.95 מיליון שחיים מתחת לקו העוני). הוריהם מוטרדים בשאלות הישרדות יומיומיות כמו אם יהיה לחם להכנת כריך ואיפה משיגים בגדים חמים לבית הספר.

נוסף על ההוצאות השוטפות, הם צריכים לשלם על המסגרות לילדים, גם על אלה שאמורות להיות בחינם (תשלומי תל"ן, טיולים שנתיים, שאילת ספרים ועוד), ובתי הספר לא מוותרים על התשלום. נשאלת כאן השאלה, מה הסיכויים של ילד שלא קיבל כריך בבוקר ללמוד כמו שצריך, לרכוש השכלה גבוהה, להשתלב בשוק התעסוקה ולצאת ממעגל העוני? לא גבוהים במיוחד. על ידי ההזנחה של האזרחים העניים הצעירים ביותר, המדינה מנציחה את העוני שלהם.

כל המרואיינים שעימם שוחחנו מאוכזבים מטיפול המדינה בסוגיית העוני. הסיוע מהמדינה, גם כשהוא קיים, לא משמעותי. ואולי הגיע הזמן לשקול בכובד ראש את הצעתה של ש"ס להחזיר תלושי מזון לאוכלוסיות הנזקקות. אף שברור לכל שמדובר בפלסטר על פצע מדמם והפתרון האמיתי חייב לכלול עידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, ככל הנראה אין מנוס מקידום גם פתרונות מהסוג הזה.

מצב העוני מטריד במיוחד במגזרים החרדי והערבי. על פי דו"ח הביטוח הלאומי, כ־56% מהאוכלוסייה החרדית חיים בעוני, לפי הכנסתם הכלכלית, וכ־33% גם לאחר ההעברות מהממשלה. "חשוב להבין כי ברגע ששיעור האינפלציה עולה, האוכלוסייה החרדית חשופה יותר לעליות מחירים ונפגעת יותר מהאוכלוסייה הכללית בממוצע", אומר בשיחה עם "ישראל היום" רועי אסף, ראש הרשות החרדית במשרד ראש הממשלה.

הציבור החרדי נפגע יותר

בשנת 2020 הקים סגן השר אורי מקלב את הרשות לפיתוח כלכלי־חברתי לציבור החרדי - רשות ממשלתית ראשונה שנועדה לטפל בפיתוח הכלכלי בערים החרדיות. "אם משפחה ממעמד הביניים תצטרך לוותר על חוג כדורגל לילד בעקבות גל ההתייקרויות, בשכבות החלשות יותר זה יכול להיות ויתור על ארוחה או על תרופה, כך שהציבור החרדי נפגע יותר", אומר אסף ומוסיף: "הממשלה ממגרת עוני או באמצעות הגדלת ההכנסה למשק הבית, או על ידי מתן שירותים נדרשים כמו תווי מזון או הנחות שונות. כרגע הממשלה נכנסה לתפקידה וכבר פעלה בנושא.

"לקראת חוק התקציב תהיה התייחסות לכך, זאת המדיניות שהנחה סגן השר אורי מקלב. ניתן לשער כי התקציב יכלול גם סיוע לאזרחים כמו תלושי מזון ועוד, וגם צעדים שיביאו הכנסות למשקי הבית.

"ייתכנו גם שינויים במיסוי, דוגמת הגדלת נקודות זיכוי ממס להורים עובדים והגדלת מענק עבודה למשתכרי שכר נמוך. יש לציין כי הגדלת נקודות הזיכוי תשפיע מאוד על הציבור החרדי משום ש־82% מהנשים החרדיות עובדות ומשתכרות שכר ממוצע של יותר מ־7,900 שקלים בחודש - כלומר, הן משלמות מסים, ולכן נקודות הזיכוי משפיעות על משכורתן", מסביר רועי אסף.

שינויי החקיקה ישפיעו

מהביטוח הלאומי נמסר: "אנחנו לא רואים עלייה דרמטית בקצבאות, לא באבטלה ולא בהבטחת הכנסה, אבל גם בדו"ח העוני שפרסמנו אנחנו רואים שיש הרבה משפחות עובדות, עם שני מפרנסים, שעדיין חיות בעוני.

"אחרי פרסום דו"ח העוני ואי־השוויון ולאחר מכן פרסום דו"ח אי־הביטחון התזונתי, שמראה שיש יותר מ־500 אלף משפחות שחיות באי־ביטחון תזונתי, אנו עובדים בימים אלה על הצגת פתרונות למקבלי ההחלטות.

"שר הרווחה, ח"כ יעקב מרגי, ביקש בעצמו להבין יותר לעומק מהן הסיבות לעוני, אילו קצבאות יגרמו ליציאה מקו העוני, וכאמור, מינהל המחקר של הביטוח הלאומי עובד על ניתוח המצב ועל הצגת פתרונות בימים הקרובים.

"בשנה האחרונה היו כמה וכמה שינויי חקיקה שצפויים להשפיע על דו"ח העוני הבא, ובהם שיפור בקצבת השלמת הכנסה יחד עם קצבת זקנה והיכולת להרוויח סכומים גבוהים יותר בעבודה מבלי שהקצבה תיגרע. אין כמעט ספק שהפרמטרים הללו יראו שיפור במצב העוני בקרב האזרחים הוותיקים. "לעומת זאת, קצבת הבטחת הכנסה לא שונתה כבר שנים על גבי שנים, לא גובה הקצבה ולא תנאי הסף, ולכן המצב שם ממשיך להיות לא טוב, וזו הרי הקצבה האחרונה לפני תהום כלכלית. צריך לאפשר למקבלי קצבה לצאת לעבוד ו/או לקבל הכשרה או לצאת ללימודים. למדינה יש אינטרס שאנשים ייצאו מהעוני, והפרמטר הזה צריך להשתנות בחוק.

"מדיניות של חמלה כלכלית היא מבורכת, והוכח מעל לכל ספק שהיא מוציאה מעוני. זה במקביל להשקעה בפריפריה ולהעלאות שכר ועוד".