עוד הכבדה על משקי הבית: צמצום מסגרות האשראי בבנקים יצא לדרך

לאחר שנדחה בשנה שעברה עקב משבר הקורונה - צמצום מסגרות כרטיסי האשראי בבנק לאומי ובבנק הפועלים, שנדרש בהתאם ליישום חוק שטרום, יצא לדרך בימים האחרונים. לקוחות רבים של הבנקים הגדולים קיבלו בתקופה האחרונה הודעות מהבנקים.

למשל, באחד המכתבים שהגיע אלינו נכתב: "שמנו לב כי בחודשים האחרונים לא ניצלת את מלוא מסגרת האשראי בכרטיסך. לאור זאת, החל מיום 01.01.2023 תעודכן מסגרת כרטיס האשראי המסתיים ב־XXXX בהתאם לשימושים הקודמים שלך.

בהתאם לכך, סכום מסגרת האשראי בכרטיסך, שהוא נכון למועד הודעה זו 20 אלף שקלים, יוקטן ויועמד על 7,500 שקלים". ועדת שטרום החליטה בשנת 2015 כי לשם הגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שהוגדרו "בנקים בעלי היקף פעילות רחב", צריכים למכור את חברות האשראי שלהם, ולצמצם את המסגרות של הלקוחות עם מסגרת שגבוהה מ־5,000 שקלים ב־50%. זאת, בטרה לעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק האשראי.

"מצב בעייתי"

קיצוץ המסגרות שנכפה על שני הבנקים החל כבר לפני שנתיים. כעת נכנסים לשנה השלישית של הקיצוץ, לעוד מאות אלפי לקוחות. עד היום צומצמו מסגרות במערכת ליותר ממיליון לקוחות, שעדיין סובלים מהצמצום.

אלה שלא נוהגים לקרוא הודעות מהבנק, ושהוצאותיהם עלו באופן חריג, עלולים למצוא את עצמם במצב בעייתי. קיבלנו דיווחים על לקוחות שנתקעו בחו"ל כשהכרטיס לא עובר והבנק בארץ סגור, על אנשים מבוגרים שלא מצליחים לשלם בסופר, ועוד.

אלא שככל הנראה - הסיפור לא יסתיים כאן. לפי התקנות החדשות של משרד האוצר, שפורסמו השבוע ושיעלו לאישור ועדת הכספים, הגדרת "בנק רחב היקף" תשונה מ־20% נתח שוק ל־10%.

כלומר לא מן הנמנע כי גם הבנקים מזרחי ודיסקונט יצטרכו בעתיד לקצץ את מסגרות האשראי של לקוחותיהם בהיקף של 45% ביחס למסגרות של 2015, והמשמעות היא כי לכ־90% של המערכת הבנקאית בישראל תוקטן מסגרת אשראי בכרטיסי בנקאיים.

בלאומי ובהפועלים כבר אומרים שצמצום מסגרות האשראי מגדיל את מספר העסקאות הנדחות בכרטיסים, מקשה את יכולת הניהול השוטף של משק הבית, ואף עלול להשפיע על דירוג האשראי.

כמו כן, חלק מהלקוחות מתקשים למצוא אלטרנטיבה ראויה - חברות האשראי החוץ־בנקאי לרוב גובות ריביות גבוהות משמעותית מאלה של הכרטיסים הבנקאיים, ויש גם כאלה שמסורבים לקבלת אשראי.

מבנק ישראל נמסר: "בשלב זה האוצר הוציא טיוטת תקנות להערות הציבור, ואנחנו בוחנים את המשמעות שלה גם בהיבט ההשפעה על הלקוחות".

לדברי מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, "חובת צימצום מסגרות האשראי כבר החלה ומראה כבר את אותותיו בבנקים השונים. צעד קיצוני זה עלול לפגוע בהרבה מאוד משקי בית ברגע שמסגרת האשראי תתמלא וככל הנראה נראה ניצול מקסימלי של מסגרות אשראי לקראת החיובים הבאים דבר שעלול להוביל להורדה בדירוג האשראי של משקי בית".

ח"כ אורי מקלב אמר ל"ישראל היום" כי "אמנם תחרות זה דבר בריא למשק, אך במשחק זה הצרכנים הקטנים נפגעו, ראינו את זה בשנה שחלפה. משקי בית לא יכלו לשלם כאשר מדד המחירים עלה ויוקר המחיה גואה. מדובר על בעלי ההכנסות הקטנות ביותר, משק בית שמרוויח שכר מנימום לא יקבלו מסגרת אשראי בשכר אותם הם מרווחים".

"מה ההרגשה של הצרכן שבחר בגד בחנות, רוצה לרכוש תרופה בבית מרקחת או מגיע עם שני עגלות מלאות מוצרים לקופת הצרכניה והקופאית אומרת לו כי הכרטיס חסום? לעמוד בפני שוקת שבורה בשנת 2022 זה לעמוד מול הקופאית בסופר וחסמו לך את הכרטיס. מעבר לבושה זה דוחף את הצרכנים לקחת הלוואות שאותם בתי עסק מספקים".

בדיון שנערך לפני שנה ביוזמת ח"כ אורי מקלב קראה ועדת הכלכלה למשרד האוצר שלא לאשר צו זה ולדחות אותו בשנה, הוועדה אף קבעה את צימצום ביטול המסגרות עד לרף של חמישים אחוזים כאשר זה לא יפחת מסכום של 7,000 שקלים.